תהילים 73
| מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים-- לברי לבב | 1 |
Nur gut gegen Israel ist Gott, gegen die, so lauteren Herzens sind.
| ואני--כמעט נטוי (נטיו) רגלי כאין שפכה (שפכו) אשרי | 2 |
Ich aber, um ein Kleines, so hätten sich meine Füße abgewendet, wie nichts, so wären ausgeglitten meine Tritte.
| כי-קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה | 3 |
Denn ich eiferte gegen die sich Rühmenden, ich sah den Frieden der Ungerechten.
| כי אין חרצבות למותם ובריא אולם | 4 |
Sie sind nicht in Banden, bis zu ihrem Tode; und feist ist ihr Leib.
| בעמל אנוש אינמו ועם-אדם לא ינגעו | 5 |
In der Mühsal des Menschen sind sie nicht, und sind nicht mit dem Menschen geplagt.
| לכן ענקתמו גאוה יעטף-שית חמס למו | 6 |
Darum ist Übermut ihr Halsband, Gewalttat hüllt sie als Putz.
| יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב | 7 |
Vor Fett tritt hervor ihr Auge; des Herzens Einbildungen gehen über.
| ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו | 8 |
Sie höhnen und reden im Bösen von Plackerei, sie reden aus der Höhe.
| שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ | 9 |
Sie setzen in den Himmel ihren Mund, und ihre Zunge geht auf der Erde.
| לכן ישיב (ישוב) עמו הלם ומי מלא ימצו למו | 10 |
Darum kehrt Sein Volk dahin zurück, und des Wassers Fülle wird ihnen ausgepreßt.
| ואמרו איכה ידע-אל ויש דעה בעליון | 11 |
Und sie sprechen: Wie sollte Gott es wissen, und Kunde bei dem Höchsten sein?
| הנה-אלה רשעים ושלוי עולם השגו-חיל | 12 |
Siehe, das sind die Ungerechten, sie sind sorglos im Zeitalter; sie vermehren das Vermögen.
| אך-ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי | 13 |
Nur umsonst hielt lauter ich mein Herz, und wusch in Unschuld meine Hände.
| ואהי נגוע כל-היום ותוכחתי לבקרים | 14 |
Und ich werde jeden Tag geplagt und in den Morgen wird mir Rüge.
| אם-אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי | 15 |
Spräche ich: Ich will wie jene reden, siehe, so werde ich treulos an dem Geschlechte Deiner Söhne.
| ואחשבה לדעת זאת עמל היא (הוא) בעיני | 16 |
Und ich dachte das zu wissen: Mühsal war es in meinen Augen.
| עד-אבוא אל-מקדשי-אל אבינה לאחריתם | 17 |
Bis ich in Gottes Heiligtümer einging und merkte auf ihr Letztes.
| אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות | 18 |
Du stellst sie nur aufs Schlüpfrige und läßt sie in Verstörung fallen.
| איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן-בלהות | 19 |
Wie sind sie doch im Augenblick verwüstet, dahingerafft und mit Bestürzung zunichte worden!
| כחלום מהקיץ-- אדני בעיר צלמם תבזה | 20 |
Wie einen Traum nach dem Erwachen verachtest Du, Herr, beim Aufwachen ihr Bild.
| כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן | 21 |
Als es in meinem Herzen gor und mich in die Nieren stach;
| ואני-בער ולא אדע בהמות הייתי עמך | 22 |
Da ich noch tierisch war und nichts wußte, war ich wie das Vieh bei Dir.
| ואני תמיד עמך אחזת ביד-ימיני | 23 |
Ich aber war bei Dir beständig, du ergriffst mich bei meiner Rechten,
| בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני | 24 |
Nach Deinem Ratschluß führst Du mich und nimmst mich nachher auf in Herrlichkeit.
| מי-לי בשמים ועמך לא-חפצתי בארץ | 25 |
Wen habe ich im Himmel? Und neben Dir habe keine Lust ich an der Erde.
| כלה שארי ולבבי צור-לבבי וחלקי--אלהים לעולם | 26 |
Verzehrt ist mein Fleisch und mein Herz, Fels meines Herzens, und mein Teil ist Gott in Ewigkeit.
| כי-הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל-זונה ממך | 27 |
Denn siehe, die ferne sind von Dir, vergehen, Du vertilgst alle, die von Dir abbuhlen.
| ואני קרבת אלהים-- לי-טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל-מלאכותיך | 28 |
Mir aber ist die Nähe Gottes gut. In den Herrn Jehovah setze ich meine Zuversicht, daß alle Deine Werke ich erzähle.
