< תהילים 73 >
מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים-- לברי לבב | 1 |
Ein Psalm Assaphs. Israel hat dennoch Gott zum Trost, wer nur reines Herzens ist.
ואני--כמעט נטוי (נטיו) רגלי כאין שפכה (שפכו) אשרי | 2 |
Ich aber hätte schier gestrauchelt mit meinen Füßen, mein Tritt hätte beinahe geglitten.
כי-קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה | 3 |
Denn es verdroß mich auf die Ruhmredigen, da ich sah, daß es den Gottlosen so wohl ging.
כי אין חרצבות למותם ובריא אולם | 4 |
Denn sie sind in keiner Fahr des Todes, sondern stehen fest wie ein Palast.
בעמל אנוש אינמו ועם-אדם לא ינגעו | 5 |
Sie sind nicht in Unglück wie andere Leute und werden nicht wie andere Menschen geplagt.
לכן ענקתמו גאוה יעטף-שית חמס למו | 6 |
Darum muß ihr Trotzen köstlich Ding sein, und ihr Frevel muß wohlgetan heißen.
יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב | 7 |
Ihre Person brüstet sich wie ein fetter Wanst; sie tun, was sie nur gedenken.
ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו | 8 |
Sie vernichten alles und reden übel davon, und reden und lästern hoch her.
שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ | 9 |
Was sie reden, das muß vom Himmel herab geredet sein; was sie sagen, das muß gelten auf Erden.
לכן ישיב (ישוב) עמו הלם ומי מלא ימצו למו | 10 |
Darum fällt ihnen ihr Pöbel zu und laufen ihnen zu mit Haufen wie Wasser
ואמרו איכה ידע-אל ויש דעה בעליון | 11 |
und sprechen: Was sollte Gott nach jenen fragen? Was sollte der Höchste ihrer achten?
הנה-אלה רשעים ושלוי עולם השגו-חיל | 12 |
Siehe, das sind die Gottlosen; die sind glückselig in der Welt und werden reich.
אך-ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי | 13 |
Soll's denn umsonst sein, daß mein Herz unsträflich lebt und ich meine Hände in Unschuld wasche
ואהי נגוע כל-היום ותוכחתי לבקרים | 14 |
und bin geplagt täglich, und meine Strafe ist alle Morgen da?
אם-אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי | 15 |
Ich hätte auch schier so gesagt wie sie; aber siehe, damit hätte ich verdammt alle deine Kinder, die je gewesen sind.
ואחשבה לדעת זאת עמל היא (הוא) בעיני | 16 |
Ich gedacht ihm nach, daß ich's begreifen möchte; aber es war mir zu schwer
עד-אבוא אל-מקדשי-אל אבינה לאחריתם | 17 |
bis daß ich ging in das Heiligtum Gottes und merkte auf ihr Ende.
אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות | 18 |
Aber du setzest sie aufs Schlüpfrige und stürzest sie zu Boden.
איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן-בלהות | 19 |
Wie werden sie so plötzlich zunichte! Sie gehen unter und nehmen ein Ende mit Schrecken.
כחלום מהקיץ-- אדני בעיר צלמם תבזה | 20 |
Wie ein Traum, wenn einer erwachet, so machst du, HERR, ihr Bild in der Stadt verschmähet.
כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן | 21 |
Aber es tut mir wehe im Herzen und sticht mich in meinen Nieren,
ואני-בער ולא אדע בהמות הייתי עמך | 22 |
daß ich muß ein Narr sein und nichts wissen und muß wie ein Tier sein vor dir.
ואני תמיד עמך אחזת ביד-ימיני | 23 |
Dennoch bleibe ich stets an dir; denn du hältst mich bei meiner rechten Hand,
בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני | 24 |
du leitest mich nach deinem Rat und nimmst mich endlich mit Ehren an.
מי-לי בשמים ועמך לא-חפצתי בארץ | 25 |
Wenn ich nur dich habe, so frage ich nichts nach Himmel und Erde.
כלה שארי ולבבי צור-לבבי וחלקי--אלהים לעולם | 26 |
Wenn mir gleich Leib und Seele verschmachtet, so bist du doch, Gott, allezeit meines Herzens Trost und mein Teil.
כי-הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל-זונה ממך | 27 |
Denn, siehe, die von dir weichen, werden umkommen; du bringest um alle, die wider dich huren.
ואני קרבת אלהים-- לי-טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל-מלאכותיך | 28 |
Aber das ist meine Freude, daß ich mich zu Gott halte und meine Zuversicht setze auf den HERRN HERRN, daß ich verkündige all dein Tun.