תהילים 73
| מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים-- לברי לבב | 1 |
Ein Lied, von Asaph. - Gewiß! Das höchste Gut für Israel ist Gott, für die, die reinen Herzens sind.
| ואני--כמעט נטוי (נטיו) רגלי כאין שפכה (שפכו) אשרי | 2 |
Ich wäre fast mit meinem Fuß gestrauchelt; fast hätte einen Fehltritt ich getan.
| כי-קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה | 3 |
Denn ich beneidete die Übermütigen und gaffte bei der Frevler Wohlergehen.
| כי אין חרצבות למותם ובריא אולם | 4 |
Denn ihre Sklaven brauchen keine Fesseln, und kerngesund ist ihr Gesinde.
| בעמל אנוש אינמו ועם-אדם לא ינגעו | 5 |
Sie teilen nicht der Menschen Leid und werden nicht wie andere geplagt.
| לכן ענקתמו גאוה יעטף-שית חמס למו | 6 |
Drum ist ihr Halsgeschmeide Übermut; Gewalttat heißt das Kleid, das sie umhüllt.
| יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב | 7 |
Ihr Auge quillt aus Fett hervor; ausschweifend sind des Herzens Süchte.
| ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו | 8 |
Sie reden boshaft, voller Hohn, und drohen mit Gewalt von oben her.
| שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ | 9 |
Mit ihrem Munde tasten sie den Himmel an, und ihre Zunge herrscht durchs ganze Land-
| לכן ישיב (ישוב) עמו הלם ומי מלא ימצו למו | 10 |
"Fürwahr! Dahin hat er sein Volk gebracht, daß sie nicht Wasser zur Genüge fanden."
| ואמרו איכה ידע-אל ויש דעה בעליון | 11 |
Sie sprechen: "Ach, wie weiß denn Gott? Gibt's denn ein Wissen bei dem Höchsten?"
| הנה-אלה רשעים ושלוי עולם השגו-חיל | 12 |
Ja, diese sind so frevelhaft und glücklich in der Welt, vermehren sie ihr Hab und Gut.
| אך-ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי | 13 |
So hielt ich denn vergeblich rein mein Herz und wusch in Unschuld meine Hände?
| ואהי נגוע כל-היום ותוכחתי לבקרים | 14 |
Den ganzen Tag bin ich geplagt, und meine Züchtigung ist jeden Morgen da.
| אם-אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי | 15 |
Nähm ich mir aber vor, also zu sprechen: "So geht es dem Geschlechte Deiner Kinder", so wär's von mir vermessen.
| ואחשבה לדעת זאת עמל היא (הוא) בעיני | 16 |
Wenn ich's nachsinnend will verstehen, da wird's in meinen Augen erst ein Jammer,
| עד-אבוא אל-מקדשי-אל אבינה לאחריתם | 17 |
bis ich in Gottes heilige Pläne dringe. Da erst begreife ich ihr Ziel:
| אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות | 18 |
Du stellst sie auf gar schlüpferigen Boden, daß Du sie ins Verderben stürzest.
| איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן-בלהות | 19 |
Wie plötzlich gehen sie zugrunde! Wie schrecklich werden sie dahingerafft, vertilgt!
| כחלום מהקיץ-- אדני בעיר צלמם תבזה | 20 |
Wie beim Erwachen einen Traum der Wachende verachtet, so tust Du's, Herr, mit ihrem Schatten.
| כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן | 21 |
Wenn voll von Bitternis das Herz mir wäre, und schnitte durch die Nieren mir der Schmerz,
| ואני-בער ולא אדע בהמות הייתי עמך | 22 |
dann wäre ich ein Tier, ganz unverständig, ein unvernünftig Tier vor Dir.
| ואני תמיד עמך אחזת ביד-ימיני | 23 |
Doch immer bleibe ich Dir treu, wenn Du mich bei der Rechten fassest
| בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני | 24 |
und leitest mich nach Deinem Rat und nimmst zuletzt mich noch zu Besserm mit.
| מי-לי בשמים ועמך לא-חפצתי בארץ | 25 |
Wen habe ich im Himmel? Und wenn ich Dich besitze, brauche ich auf dieser Welt nichts mehr.
| כלה שארי ולבבי צור-לבבי וחלקי--אלהים לעולם | 26 |
Vergeht mein Fleisch, mein Herz, so bleibt doch meines Herzens Hort, mein Anteil Gott in Ewigkeit.
| כי-הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל-זונה ממך | 27 |
Wer sich von Dir entfernt, kommt um. Jedweden tilgst Du, der Dir Treue kündigt.
| ואני קרבת אלהים-- לי-טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל-מלאכותיך | 28 |
Für mich ist's Seligkeit, mich Gott zu nahen. Ich setze meine Hoffnung auf den Herrn, den Herrn, daß ich verkünden kann, was immer Du verheißen hast.
