< תהילים 73 >

מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים-- לברי לבב 1
A Psalm of Asaph. Only — good to Israel [is] God, to the clean of heart. And I — as a little thing, My feet have been turned aside,
ואני--כמעט נטוי (נטיו) רגלי כאין שפכה (שפכו) אשרי 2
As nothing, have my steps slipped, For I have been envious of the boastful,
כי-קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה 3
The peace of the wicked I see, That there are no bands at their death,
כי אין חרצבות למותם ובריא אולם 4
And their might [is] firm.
בעמל אנוש אינמו ועם-אדם לא ינגעו 5
In the misery of mortals they are not, And with common men they are not plagued.
לכן ענקתמו גאוה יעטף-שית חמס למו 6
Therefore hath pride encircled them, Violence covereth them as a dress.
יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב 7
Their eye hath come out from fat. The imaginations of the heart transgressed;
ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו 8
They do corruptly, And they speak in the wickedness of oppression, From on high they speak.
שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ 9
They have set in the heavens their mouth, And their tongue walketh in the earth.
לכן ישיב (ישוב) עמו הלם ומי מלא ימצו למו 10
Therefore do His people return hither, And waters of fulness are wrung out to them.
ואמרו איכה ידע-אל ויש דעה בעליון 11
And they have said, 'How hath God known? And is there knowledge in the Most High?'
הנה-אלה רשעים ושלוי עולם השגו-חיל 12
Lo, these [are] the wicked and easy ones of the age, They have increased strength.
אך-ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי 13
Only — a vain thing! I have purified my heart, And I wash in innocency my hands,
ואהי נגוע כל-היום ותוכחתי לבקרים 14
And I am plagued all the day, And my reproof [is] every morning.
אם-אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי 15
If I have said, 'I recount thus,' Lo, a generation of Thy sons I have deceived.
ואחשבה לדעת זאת עמל היא (הוא) בעיני 16
And I think to know this, Perverseness it [is] in mine eyes,
עד-אבוא אל-מקדשי-אל אבינה לאחריתם 17
Till I come in to the sanctuaries of God, I attend to their latter end.
אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות 18
Only, in slippery places Thou dost set them, Thou hast caused them to fall to desolations.
איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן-בלהות 19
How have they become a desolation as in a moment, They have been ended — consumed from terrors.
כחלום מהקיץ-- אדני בעיר צלמם תבזה 20
As a dream from awakening, O Lord, In awaking, their image Thou despisest.
כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן 21
For my heart doth show itself violent, And my reins prick themselves,
ואני-בער ולא אדע בהמות הייתי עמך 22
And I am brutish, and do not know. A beast I have been with Thee.
ואני תמיד עמך אחזת ביד-ימיני 23
And I [am] continually with Thee, Thou hast laid hold on my right hand.
בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני 24
With Thy counsel Thou dost lead me, And after honour dost receive me.
מי-לי בשמים ועמך לא-חפצתי בארץ 25
Whom have I in the heavens? And with Thee none I have desired in earth.
כלה שארי ולבבי צור-לבבי וחלקי--אלהים לעולם 26
Consumed hath been my flesh and my heart, The rock of my heart and my portion [is] God to the age.
כי-הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל-זונה ממך 27
For, lo, those far from Thee do perish, Thou hast cut off every one, Who is going a whoring from Thee.
ואני קרבת אלהים-- לי-טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל-מלאכותיך 28
And I — nearness of God to me [is] good, I have placed in the Lord Jehovah my refuge, To recount all Thy works!

< תהילים 73 >