< תהילים 73 >
מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים-- לברי לבב | 1 |
`The salm of Asaph. God of Israel is ful good; to hem that ben of riytful herte.
ואני--כמעט נטוי (נטיו) רגלי כאין שפכה (שפכו) אשרי | 2 |
But my feet weren moued almeest; my steppis weren sched out almeest.
כי-קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה | 3 |
For Y louede feruentli on wickid men; seynge the pees of synneris.
כי אין חרצבות למותם ובריא אולם | 4 |
For biholdyng is not to the deth of hem; and stidefastnesse in the sikenesse of hem.
בעמל אנוש אינמו ועם-אדם לא ינגעו | 5 |
Thei ben not in the trauel of men; and thei schulen not be betun with men.
לכן ענקתמו גאוה יעטף-שית חמס למו | 6 |
Therfore pride helde hem; thei weren hilid with her wickidnesse and vnfeithfulnesse.
יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב | 7 |
The wickidnesse of hem cam forth as of fatnesse; thei yeden in to desire of herte.
ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו | 8 |
Thei thouyten and spaken weiwardnesse; thei spaken wickidnesse an hiy.
שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ | 9 |
Thei puttiden her mouth in to heuene; and her tunge passide in erthe.
לכן ישיב (ישוב) עמו הלם ומי מלא ימצו למו | 10 |
Therfor my puple schal be conuertid here; and fulle daies schulen be foundun in hem.
ואמרו איכה ידע-אל ויש דעה בעליון | 11 |
And thei seiden, How woot God; and whether kunnyng is an heiye, `that is, in heuene?
הנה-אלה רשעים ושלוי עולם השגו-חיל | 12 |
Lo! thilke synneris and hauynge aboundance in the world; helden richessis.
אך-ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי | 13 |
And Y seide, Therfor without cause Y iustifiede myn herte; and waischide myn hoondis among innocentis.
ואהי נגוע כל-היום ותוכחתי לבקרים | 14 |
And Y was betun al dai; and my chastisyng was in morutidis.
אם-אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי | 15 |
If Y seide, Y schal telle thus; lo! Y repreuede the nacioun of thi sones.
ואחשבה לדעת זאת עמל היא (הוא) בעיני | 16 |
I gesside, that Y schulde knowe this; trauel is bifore me.
עד-אבוא אל-מקדשי-אל אבינה לאחריתם | 17 |
Til Y entre in to the seyntuarie of God; and vndurstonde in the last thingis of hem.
אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות | 18 |
Netheles for gilis thou hast put to hem; thou castidist hem doun, while thei weren reisid.
איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן-בלהות | 19 |
Hou ben thei maad into desolacioun; thei failiden sodeynli, thei perischiden for her wickidnesse.
כחלום מהקיץ-- אדני בעיר צלמם תבזה | 20 |
As the dreem of men that risen; Lord, thou schalt dryue her ymage to nouyt in thi citee.
כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן | 21 |
For myn herte is enflaumed, and my reynes ben chaungid;
ואני-בער ולא אדע בהמות הייתי עמך | 22 |
and Y am dryuun to nouyt, and Y wiste not.
ואני תמיד עמך אחזת ביד-ימיני | 23 |
As a werk beeste Y am maad at thee; and Y am euere with thee.
בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני | 24 |
Thou heldist my riythond, and in thi wille thou leddist me forth; and with glorie thou tokist me vp.
מי-לי בשמים ועמך לא-חפצתי בארץ | 25 |
For whi what is to me in heuene; and what wolde Y of thee on erthe?
כלה שארי ולבבי צור-לבבי וחלקי--אלהים לעולם | 26 |
Mi fleische and myn herte failide; God of myn herte, and my part is God withouten ende.
כי-הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל-זונה ממך | 27 |
For lo! thei that drawen awei fer hem silf fro thee, `bi deedli synne, schulen perische; thou hast lost alle men that doen fornycacioun fro thee.
ואני קרבת אלהים-- לי-טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל-מלאכותיך | 28 |
But it is good to me to cleue to God; and to sette myn hope in the Lord God. That Y telle alle thi prechyngis; in the yatis of the douyter of Syon.