< תהילים 73 >
מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים-- לברי לבב | 1 |
A PSALM OF ASAPH. Surely God [is] good to Israel, to the clean of heart. And I—as a little thing, My feet have been turned aside,
ואני--כמעט נטוי (נטיו) רגלי כאין שפכה (שפכו) אשרי | 2 |
As nothing, my steps have slipped, For I have been envious of the boastful,
כי-קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה | 3 |
I see the peace of the wicked, That there are no bands at their death,
כי אין חרצבות למותם ובריא אולם | 4 |
And their might [is] firm.
בעמל אנוש אינמו ועם-אדם לא ינגעו | 5 |
They are not in the misery of mortals, And they are not plagued with common men.
לכן ענקתמו גאוה יעטף-שית חמס למו | 6 |
Therefore pride has encircled them, Violence covers them as a dress.
יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב | 7 |
Their eye has come out from fat. The imaginations of the heart transgressed;
ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו | 8 |
They do corruptly, And they speak in the wickedness of oppression, They speak from on high.
שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ | 9 |
They have set their mouth in the heavens, And their tongue walks in the earth.
לכן ישיב (ישוב) עמו הלם ומי מלא ימצו למו | 10 |
Therefore His people return here, And waters of fullness are wrung out to them.
ואמרו איכה ידע-אל ויש דעה בעליון | 11 |
And they have said, “How has God known? And is there knowledge in the Most High?”
הנה-אלה רשעים ושלוי עולם השגו-חיל | 12 |
Behold, these [are] the wicked and easy ones of the age, They have increased strength.
אך-ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי | 13 |
Only—a vain thing! I have purified my heart, And I wash my hands in innocence,
ואהי נגוע כל-היום ותוכחתי לבקרים | 14 |
And I am plagued all the day, And my reproof—every morning.
אם-אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי | 15 |
If I have said, “I recount thus,” Behold, I have deceived a generation of Your sons.
ואחשבה לדעת זאת עמל היא (הוא) בעיני | 16 |
And I think to know this, It [is] perverseness in my eyes,
עד-אבוא אל-מקדשי-אל אבינה לאחריתם | 17 |
Until I come into the sanctuaries of God, I attend to their latter end.
אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות | 18 |
Surely You set them in slippery places, You have caused them to fall to desolations.
איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן-בלהות | 19 |
How they have become a desolation as in a moment, They have been ended—consumed from terrors.
כחלום מהקיץ-- אדני בעיר צלמם תבזה | 20 |
As a dream from awakening, O Lord, In awaking, You despise their image.
כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן | 21 |
For my heart shows itself violent, And my reins prick themselves,
ואני-בער ולא אדע בהמות הייתי עמך | 22 |
And I am brutish, and do not know. I have been a beast with You.
ואני תמיד עמך אחזת ביד-ימיני | 23 |
And I [am] continually with You, You have laid hold on my right hand.
בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני | 24 |
You lead me with Your counsel, And after, receive me [to] glory.
מי-לי בשמים ועמך לא-חפצתי בארץ | 25 |
Whom do I have in the heavens? And none have I desired in earth [besides] You.
כלה שארי ולבבי צור-לבבי וחלקי--אלהים לעולם | 26 |
My flesh and my heart have been consumed, God [is] the rock of my heart and my portion for all time.
כי-הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל-זונה ממך | 27 |
For behold, those far from You perish, You have cut off everyone, Who is going whoring from You.
ואני קרבת אלהים-- לי-טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל-מלאכותיך | 28 |
And [the] nearness of God to me [is] good, I have placed my refuge in Lord YHWH, To recount all Your works!