< תהילים 73 >
מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים-- לברי לבב | 1 |
BOOK THIRD: “A Psalm of Assaph.” Truly God is good to Israel, to such as are pure of heart.
ואני--כמעט נטוי (נטיו) רגלי כאין שפכה (שפכו) אשרי | 2 |
But as for me, it lacked but little that my feet had been moved: almost nothing was needed that my steps had slipped.
כי-קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה | 3 |
For I was envious at the arrogant, when I saw the prosperity of the wicked.
כי אין חרצבות למותם ובריא אולם | 4 |
For there are no deadly fetters for them, but their strength is firm.
בעמל אנוש אינמו ועם-אדם לא ינגעו | 5 |
They share not in the trouble of mortals, and with men are they not afflicted.
לכן ענקתמו גאוה יעטף-שית חמס למו | 6 |
Therefore is pride their neck-chain: violence envelopeth them as a garment.
יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב | 7 |
Their eyes start out from fatness: they have exceeded their heart's imaginings.
ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו | 8 |
They scorn, and speak wickedly of oppression: loftily do they speak.
שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ | 9 |
They set their mouth in the heavens, and their tongue walketh busily on the earth.
לכן ישיב (ישוב) עמו הלם ומי מלא ימצו למו | 10 |
Therefore do his people turn away hither: and waters of a full cup are drained by them.
ואמרו איכה ידע-אל ויש דעה בעליון | 11 |
And they say, How should God know? and is there knowledge in the Most High?
הנה-אלה רשעים ושלוי עולם השגו-חיל | 12 |
Behold, these are the wicked; and yet prospering continually they increase in wealth.
אך-ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי | 13 |
Verily in vain have I thus cleansed my heart, and have washed in innocency my hands:
ואהי נגוע כל-היום ותוכחתי לבקרים | 14 |
While I was afflicted all the day, and my chastisement [came] every morning.
אם-אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי | 15 |
But if I were to say, I will speak thus: behold, I would be treacherous against the generation of thy children.
ואחשבה לדעת זאת עמל היא (הוא) בעיני | 16 |
And when I should think to know this, it would be trouble in my eyes;
עד-אבוא אל-מקדשי-אל אבינה לאחריתם | 17 |
Until I enter into the sanctuary of God; and understand what their future will be.
אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות | 18 |
Surely thou placest them on slippery spots: thou lettest them fall down into destruction.
איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן-בלהות | 19 |
How are they brought into desolation, as in a moment! they perish, they come to their end with terrific events.
כחלום מהקיץ-- אדני בעיר צלמם תבזה | 20 |
As a dream after awaking, O Lord, reject thou in wrath their image.
כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן | 21 |
For it fermented in my heart, and in my reins I felt sharp thrusts;
ואני-בער ולא אדע בהמות הייתי עמך | 22 |
But I was indeed foolish, and I knew it not: I was as a [thoughtless] beast with thee.
ואני תמיד עמך אחזת ביד-ימיני | 23 |
Nevertheless I am continually with thee: thou hast seized hold of me by my right hand.
בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני | 24 |
With thy counsel wilt thou guide me, and afterward take me on to glory.
מי-לי בשמים ועמך לא-חפצתי בארץ | 25 |
Whom have I in heaven? and beside thee I desire nothing upon earth.
כלה שארי ולבבי צור-לבבי וחלקי--אלהים לעולם | 26 |
Though my flesh and my heart should fall; yet the rock of my heart, and my portion will be God for ever.
כי-הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל-זונה ממך | 27 |
For, lo, those that are far from thee shall perish: thou destroyest every one that strayeth away from thee.
ואני קרבת אלהים-- לי-טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל-מלאכותיך | 28 |
But as regardeth me, to draw near to God is good for me: I have put in the Lord Eternal my trust, that I may relate all thy works.