< תהילים 73 >
מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים-- לברי לבב | 1 |
A Psalm of Asaph. Truly God is good to Israel, to such as are of a pure heart.
ואני--כמעט נטוי (נטיו) רגלי כאין שפכה (שפכו) אשרי | 2 |
But as for me, my feet were almost gone, my steps had well nigh slipped;
כי-קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה | 3 |
For I was envious at the arrogant, seeing the prosperity of the wicked.
כי אין חרצבות למותם ובריא אולם | 4 |
For they have no pangs in their death, and their body is well nourished;
בעמל אנוש אינמו ועם-אדם לא ינגעו | 5 |
They have not the hardships of mankind, neither are they plagued like [other] men:
לכן ענקתמו גאוה יעטף-שית חמס למו | 6 |
Therefore pride encompasseth them as a neck-chain, violence covereth them [as] a garment;
יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב | 7 |
Their eyes stand out from fatness, they exceed the imaginations of their heart:
ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו | 8 |
They mock and speak wickedly of oppression, they speak loftily:
שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ | 9 |
They set their mouth in the heavens, and their tongue walketh through the earth.
לכן ישיב (ישוב) עמו הלם ומי מלא ימצו למו | 10 |
Therefore his people turn hither, and waters in fulness are wrung out to them.
ואמרו איכה ידע-אל ויש דעה בעליון | 11 |
And they say, How can God know, and is there knowledge in the Most High?
הנה-אלה רשעים ושלוי עולם השגו-חיל | 12 |
Behold, these are the wicked, and they prosper in the world: they heap up riches.
אך-ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי | 13 |
Truly have I purified my heart in vain, and washed my hands in innocency:
ואהי נגוע כל-היום ותוכחתי לבקרים | 14 |
For all the day have I been plagued, and chastened every morning.
אם-אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי | 15 |
If I said, I will speak thus, behold, I should be faithless to the generation of thy children.
ואחשבה לדעת זאת עמל היא (הוא) בעיני | 16 |
When I thought to be able to know this, it was a grievous task in mine eyes;
עד-אבוא אל-מקדשי-אל אבינה לאחריתם | 17 |
Until I went into the sanctuaries of God; [then] understood I their end.
אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות | 18 |
Truly thou settest them in slippery places, thou castest them down in ruins.
איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן-בלהות | 19 |
How are they suddenly made desolate! they pass away, consumed with terrors.
כחלום מהקיץ-- אדני בעיר צלמם תבזה | 20 |
As a dream, when one awaketh, wilt thou, Lord, on arising despise their image.
כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן | 21 |
When my heart was in a ferment, and I was pricked in my reins,
ואני-בער ולא אדע בהמות הייתי עמך | 22 |
Then I was brutish and knew nothing; I was [as] a beast with thee.
ואני תמיד עמך אחזת ביד-ימיני | 23 |
Nevertheless I am continually with thee: thou hast holden my right hand;
בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני | 24 |
Thou wilt guide me by thy counsel, and after the glory, thou wilt receive me.
מי-לי בשמים ועמך לא-חפצתי בארץ | 25 |
Whom have I in the heavens? and there is none upon earth I desire beside thee.
כלה שארי ולבבי צור-לבבי וחלקי--אלהים לעולם | 26 |
My flesh and my heart faileth: God is the rock of my heart and my portion for ever.
כי-הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל-זונה ממך | 27 |
For behold, they that are far from thee shall perish; thou destroyest every one that goeth a whoring from thee.
ואני קרבת אלהים-- לי-טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל-מלאכותיך | 28 |
But as for me, it is good for me to draw near to God: I have put my trust in the Lord Jehovah, that I may declare all thy works.