< תהילים 73 >
מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים-- לברי לבב | 1 |
Surely God is good to Israel, to such as are pure in heart.
ואני--כמעט נטוי (נטיו) רגלי כאין שפכה (שפכו) אשרי | 2 |
But as for me, my feet were almost gone. My steps had well nigh slipped.
כי-קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה | 3 |
For I was envious of the arrogant when I saw the prosperity of the wicked.
כי אין חרצבות למותם ובריא אולם | 4 |
For there are no pangs in their death, but their strength is firm.
בעמל אנוש אינמו ועם-אדם לא ינגעו | 5 |
They are not in trouble as other men, nor are they plagued like other men.
לכן ענקתמו גאוה יעטף-שית חמס למו | 6 |
Therefore pride is as a chain around their neck. Violence covers them as a garment.
יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב | 7 |
Their eyes stand out with fatness. They have more than heart could wish.
ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו | 8 |
They scoff, and in wickedness utter oppression. They speak loftily.
שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ | 9 |
They have set their mouth in the heavens, and their tongue walks through the earth.
לכן ישיב (ישוב) עמו הלם ומי מלא ימצו למו | 10 |
Therefore his people return here, and waters of a full cup are drained by them.
ואמרו איכה ידע-אל ויש דעה בעליון | 11 |
And they say, How does God know? And is there knowledge in the Most High?
הנה-אלה רשעים ושלוי עולם השגו-חיל | 12 |
Behold, these are the wicked, and those who always prosper. They have possessed wealth.
אך-ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי | 13 |
Surely in vain I have cleansed my heart, and washed my hands in innocence,
ואהי נגוע כל-היום ותוכחתי לבקרים | 14 |
for all the day long I have been plagued, and chastened every morning.
אם-אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי | 15 |
If I had said, I will speak thus, behold, I would have dealt treacherously with the generation of thy sons.
ואחשבה לדעת זאת עמל היא (הוא) בעיני | 16 |
When I thought how I might understand this, it was too painful for me,
עד-אבוא אל-מקדשי-אל אבינה לאחריתם | 17 |
until I went into the sanctuary of God, and considered their latter end.
אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות | 18 |
Surely thou set them in slippery places. Thou cast them down to destruction.
איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן-בלהות | 19 |
How they have become a desolation in a moment! They are utterly consumed with terrors.
כחלום מהקיץ-- אדני בעיר צלמם תבזה | 20 |
As a dream from awakening, O Lord, when thou waken, thou will despise their form.
כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן | 21 |
For my soul was grieved, and I was pricked in my heart.
ואני-בער ולא אדע בהמות הייתי עמך | 22 |
So I was brutish, and ignorant. I was a beast before thee.
ואני תמיד עמך אחזת ביד-ימיני | 23 |
Nevertheless I am continually with thee. Thou have held my right hand.
בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני | 24 |
Thou will guide me with thy counsel, and afterward receive me to glory.
מי-לי בשמים ועמך לא-חפצתי בארץ | 25 |
Whom have I in heaven? And there is none upon earth that I desire besides thee.
כלה שארי ולבבי צור-לבבי וחלקי--אלהים לעולם | 26 |
My flesh and my heart fails, but God is the strength of my heart and my portion forever.
כי-הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל-זונה ממך | 27 |
For, lo, those who are far from thee shall perish. Thou have destroyed all those who go a whoring from thee.
ואני קרבת אלהים-- לי-טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל-מלאכותיך | 28 |
But it is good for me to draw near to God. I have made the lord Jehovah my refuge, that I may tell of all thy works.