< תהילים 73 >
מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים-- לברי לבב | 1 |
亚萨的诗。 神实在恩待以色列那些清心的人!
ואני--כמעט נטוי (נטיו) רגלי כאין שפכה (שפכו) אשרי | 2 |
至于我,我的脚几乎失闪; 我的脚险些滑跌。
כי-קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה | 3 |
我见恶人和狂傲人享平安就心怀不平。
כי אין חרצבות למותם ובריא אולם | 4 |
他们死的时候没有疼痛; 他们的力气却也壮实。
בעמל אנוש אינמו ועם-אדם לא ינגעו | 5 |
他们不像别人受苦, 也不像别人遭灾。
לכן ענקתמו גאוה יעטף-שית חמס למו | 6 |
所以,骄傲如链子戴在他们的项上; 强暴像衣裳遮住他们的身体。
יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב | 7 |
他们的眼睛因体胖而凸出; 他们所得的,过于心里所想的。
ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו | 8 |
他们讥笑人,凭恶意说欺压人的话; 他们说话自高。
שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ | 9 |
他们的口亵渎上天; 他们的舌毁谤全地。
לכן ישיב (ישוב) עמו הלם ומי מלא ימצו למו | 10 |
所以 神的民归到这里, 喝尽了满杯的苦水。
ואמרו איכה ידע-אל ויש דעה בעליון | 11 |
他们说: 神怎能晓得? 至高者岂有知识呢?
הנה-אלה רשעים ושלוי עולם השגו-חיל | 12 |
看哪,这就是恶人; 他们既是常享安逸,财宝便加增。
אך-ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי | 13 |
我实在徒然洁净了我的心, 徒然洗手表明无辜。
ואהי נגוע כל-היום ותוכחתי לבקרים | 14 |
因为,我终日遭灾难; 每早晨受惩治。
אם-אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי | 15 |
我若说,我要这样讲, 这就是以奸诈待你的众子。
ואחשבה לדעת זאת עמל היא (הוא) בעיני | 16 |
我思索怎能明白这事, 眼看实系为难,
עד-אבוא אל-מקדשי-אל אבינה לאחריתם | 17 |
等我进了 神的圣所, 思想他们的结局。
אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות | 18 |
你实在把他们安在滑地, 使他们掉在沉沦之中。
איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן-בלהות | 19 |
他们转眼之间成了何等的荒凉! 他们被惊恐灭尽了。
כחלום מהקיץ-- אדני בעיר צלמם תבזה | 20 |
人睡醒了,怎样看梦; 主啊,你醒了也必照样轻看他们的影像。
כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן | 21 |
因而,我心里发酸, 肺腑被刺。
ואני-בער ולא אדע בהמות הייתי עמך | 22 |
我这样愚昧无知, 在你面前如畜类一般。
ואני תמיד עמך אחזת ביד-ימיני | 23 |
然而,我常与你同在; 你搀着我的右手。
בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני | 24 |
你要以你的训言引导我, 以后必接我到荣耀里。
מי-לי בשמים ועמך לא-חפצתי בארץ | 25 |
除你以外,在天上我有谁呢? 除你以外,在地上我也没有所爱慕的。
כלה שארי ולבבי צור-לבבי וחלקי--אלהים לעולם | 26 |
我的肉体和我的心肠衰残; 但 神是我心里的力量, 又是我的福分,直到永远。
כי-הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל-זונה ממך | 27 |
远离你的,必要死亡; 凡离弃你行邪淫的,你都灭绝了。
ואני קרבת אלהים-- לי-טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל-מלאכותיך | 28 |
但我亲近 神是与我有益; 我以主耶和华为我的避难所, 好叫我述说你一切的作为。