בך-יהוה חסיתי אל-אבושה לעולם | 1 |
בצדקתך תצילני ותפלטני הטה-אלי אזנך והושיעני | 2 |
היה לי לצור מעון לבוא-- תמיד צוית להושיעני כי-סלעי ומצודתי אתה | 3 |
אלהי--פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ | 4 |
כי-אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי | 5 |
עליך נסמכתי מבטן--ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד | 6 |
כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי-עז | 7 |
ימלא פי תהלתך כל-היום תפארתך | 8 |
אל-תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל-תעזבני | 9 |
כי-אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו | 10 |
לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי-אין מציל | 11 |
אלהים אל-תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה (חושה) | 12 |
יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה--מבקשי רעתי | 13 |
ואני תמיד איחל והוספתי על-כל-תהלתך | 14 |
פי יספר צדקתך--כל-היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות | 15 |
אבוא--בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך | 16 |
אלהים למדתני מנעורי ועד-הנה אגיד נפלאותיך | 17 |
וגם עד-זקנה ושיבה-- אלהים אל-תעזבני עד-אגיד זרועך לדור לכל-יבוא גבורתך | 18 |
וצדקתך אלהים עד-מרום אשר-עשית גדלות אלהים מי כמוך | 19 |
אשר הראיתנו (הראיתני) צרות רבות-- ורעות תשוב תחינו (תחיני) ומתהמות הארץ תשוב תעלני | 20 |
תרב גדלתי ותסב תנחמני | 21 |
גם-אני אודך בכלי-נבל-- אמתך אלהי אזמרה לך בכנור-- קדוש ישראל | 22 |
תרננה שפתי כי אזמרה-לך ונפשי אשר פדית | 23 |
גם-לשוני-- כל-היום תהגה צדקתך כי-בשו כי-חפרו מבקשי רעתי | 24 |