< תהילים 71 >
בך-יהוה חסיתי אל-אבושה לעולם | 1 |
Psalmus David, Filiorum Ionadab, et priorum captivorum. In te Domine speravi, non confundar in æternum:
בצדקתך תצילני ותפלטני הטה-אלי אזנך והושיעני | 2 |
in iustitia tua libera me, et eripe me. Inclina ad me aurem tuam, et salva me.
היה לי לצור מעון לבוא-- תמיד צוית להושיעני כי-סלעי ומצודתי אתה | 3 |
Esto mihi in Deum protectorem, et in locum munitum: ut salvum me facias. Quoniam firmamentum meum, et refugium meum es tu.
אלהי--פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ | 4 |
Deus meus eripe me de manu peccatoris, et de manu contra legem agentis et iniqui:
כי-אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי | 5 |
Quoniam tu es patientia mea Domine: Domine spes mea a iuventute mea.
עליך נסמכתי מבטן--ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד | 6 |
In te confirmatus sum ex utero: de ventre matris meæ tu es protector meus: In te cantatio mea semper:
כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי-עז | 7 |
tamquam prodigium factus sum multis: et tu adiutor fortis.
ימלא פי תהלתך כל-היום תפארתך | 8 |
Repleatur os meum laude, ut cantem gloriam tuam: tota die magnitudinem tuam.
אל-תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל-תעזבני | 9 |
Ne proiicias me in tempore senectutis: cum defecerit virtus mea, ne derelinquas me.
כי-אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו | 10 |
Quia dixerunt inimici mei mihi: et qui custodiebant animam meam, consilium fecerunt in unum,
לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי-אין מציל | 11 |
Dicentes: Deus dereliquit eum, persequimini, et comprehendite eum: quia non est qui eripiat.
אלהים אל-תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה (חושה) | 12 |
Deus ne elongeris a me: Deus meus in auxilium meum respice.
יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה--מבקשי רעתי | 13 |
Confundantur, et deficiant detrahentes animæ meæ: operiantur confusione, et pudore qui quærunt mala mihi.
ואני תמיד איחל והוספתי על-כל-תהלתך | 14 |
Ego autem semper sperabo: et adiiciam super omnem laudem tuam.
פי יספר צדקתך--כל-היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות | 15 |
Os meum annuntiabit iustitiam tuam: tota die salutare tuum. Quoniam non cognovi litteraturam,
אבוא--בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך | 16 |
introibo in potentias Domini: Domine, memorabor iustitiæ tuæ solius.
אלהים למדתני מנעורי ועד-הנה אגיד נפלאותיך | 17 |
Deus docuisti me a iuventute mea: et usque nunc pronuntiabo mirabilia tua.
וגם עד-זקנה ושיבה-- אלהים אל-תעזבני עד-אגיד זרועך לדור לכל-יבוא גבורתך | 18 |
Et usque in senectam et senium: Deus ne derelinquas me, Donec annunciem brachium tuum generationi omni, quæ ventura est: Potentiam tuam,
וצדקתך אלהים עד-מרום אשר-עשית גדלות אלהים מי כמוך | 19 |
et iustitiam tuam Deus usque in altissima, quæ fecisti magnalia: Deus quis similis tibi?
אשר הראיתנו (הראיתני) צרות רבות-- ורעות תשוב תחינו (תחיני) ומתהמות הארץ תשוב תעלני | 20 |
Quantas ostendisti mihi tribulationes multas, et malas: et conversus vivificasti me: et de abyssis terræ iterum reduxisti me:
Multiplicasti magnificentiam tuam: et conversus consolatus es me.
גם-אני אודך בכלי-נבל-- אמתך אלהי אזמרה לך בכנור-- קדוש ישראל | 22 |
Nam et ego confitebor tibi in vasis psalmi veritatem tuam: Deus psallam tibi in cithara, Sanctus Israel.
תרננה שפתי כי אזמרה-לך ונפשי אשר פדית | 23 |
Exultabunt labia mea cum cantavero tibi: et anima mea, quam redemisti.
גם-לשוני-- כל-היום תהגה צדקתך כי-בשו כי-חפרו מבקשי רעתי | 24 |
Sed et lingua mea tota die meditabitur iustitiam tuam: cum confusi et reveriti fuerint qui quærunt mala mihi.