תהילים 71
| בך-יהוה חסיתי אל-אבושה לעולם | 1 |
Bei dir, HERR, suche ich Zuflucht; laß mich nicht zuschanden werden ewiglich!
| בצדקתך תצילני ותפלטני הטה-אלי אזנך והושיעני | 2 |
Errette mich durch deine Gerechtigkeit und befreie mich; neige dein Ohr zu mir und hilf mir;
| היה לי לצור מעון לבוא-- תמיד צוית להושיעני כי-סלעי ומצודתי אתה | 3 |
sei mir ein stets zugänglicher Felsenhorst, der du verheißen hast, mir zu helfen; denn du bist meine Felsenkluft und meine Burg.
| אלהי--פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ | 4 |
Mein Gott, laß mich entrinnen der Hand des Gottlosen, der Faust des Ungerechten und Peinigers!
| כי-אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי | 5 |
Denn du bist meine Hoffnung, Herr, HERR, mein Gott, meine Zuversicht von meiner Jugend an.
| עליך נסמכתי מבטן--ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד | 6 |
Auf dich habe ich mich verlassen vom Mutterleib her, du hast für mich gesorgt vom Mutterschoß an, mein Ruhm gilt immer dir.
| כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי-עז | 7 |
Ich komme vielen wie ein Wunder vor, und du bist meine starke Zuflucht.
| ימלא פי תהלתך כל-היום תפארתך | 8 |
Mein Mund sei deines Ruhmes voll, allezeit deiner Verherrlichung!
| אל-תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל-תעזבני | 9 |
Verwirf mich nicht in den Tagen des Alters, verlaß mich nicht, wenn meine Kraft abnimmt!
| כי-אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו | 10 |
Denn meine Feinde reden von mir, und die meiner Seele auflauern, ratschlagen miteinander
| לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי-אין מציל | 11 |
und sagen: «Gott hat ihn verlassen; jaget ihm nach und ergreift ihn; denn da ist kein Erretter!»
| אלהים אל-תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה (חושה) | 12 |
O Gott, sei nicht fern von mir, mein Gott, eile mir zu Hilfe!
| יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה--מבקשי רעתי | 13 |
Es müssen sich schämen und vertilgt werden, die meine Seele anfechten, mit Schimpf und Schande müssen bedeckt werden, die mein Unglück suchen!
| ואני תמיד איחל והוספתי על-כל-תהלתך | 14 |
Ich aber will immerdar harren und noch mehr hinzufügen zu all deinem Ruhm.
| פי יספר צדקתך--כל-היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות | 15 |
Mein Mund soll erzählen von deiner Gerechtigkeit, täglich von deinen Hilfserweisen, die ich nicht zu zählen weiß.
| אבוא--בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך | 16 |
Ich komme in der Kraft des Herrn; HERR, ich erwähne deine Gerechtigkeit, sie allein!
| אלהים למדתני מנעורי ועד-הנה אגיד נפלאותיך | 17 |
O Gott, du hast mich von Jugend auf gelehrt, und bis hierher verkündige ich deine Wunder.
| וגם עד-זקנה ושיבה-- אלהים אל-תעזבני עד-אגיד זרועך לדור לכל-יבוא גבורתך | 18 |
Verlaß mich, o Gott, auch bis ins Greisenalter nicht, bis ich deinen Arm verkündige dem künftigen Geschlecht, deine Kraft allen, die noch kommen sollen.
| וצדקתך אלהים עד-מרום אשר-עשית גדלות אלהים מי כמוך | 19 |
Und deine Gerechtigkeit, o Gott, ist die allerhöchste; denn du hast Großes getan; o Gott, wer ist dir gleich?
| אשר הראיתנו (הראיתני) צרות רבות-- ורעות תשוב תחינו (תחיני) ומתהמות הארץ תשוב תעלני | 20 |
Der du uns viel Not und Unglück hast sehen lassen, du machst uns wieder lebendig und holst uns wieder aus den Tiefen der Erde herauf;
| תרב גדלתי ותסב תנחמני | 21 |
du machst mich um so größer und tröstest mich wiederum.
| גם-אני אודך בכלי-נבל-- אמתך אלהי אזמרה לך בכנור-- קדוש ישראל | 22 |
Darum will auch ich dir danken mit Saitenspiel, will deine Treue, o mein Gott, besingen, dir auf der Harfe spielen, du Heiliger Israels!
| תרננה שפתי כי אזמרה-לך ונפשי אשר פדית | 23 |
Meine Lippen sollen jubeln, wenn ich dir singe, und meine Seele, die du erlöst hast.
| גם-לשוני-- כל-היום תהגה צדקתך כי-בשו כי-חפרו מבקשי רעתי | 24 |
Auch meine Zunge soll täglich dichten von deiner Gerechtigkeit; denn beschämt und schamrot wurden, die mein Unglück suchen.
