תהילים 71
| בך-יהוה חסיתי אל-אבושה לעולם | 1 |
Bei dir, HERR, suche ich Zuflucht: laß mich nimmermehr enttäuscht werden!
| בצדקתך תצילני ותפלטני הטה-אלי אזנך והושיעני | 2 |
Nach deiner Gerechtigkeit rette und befreie mich, neige dein Ohr mir zu und hilf mir!
| היה לי לצור מעון לבוא-- תמיד צוית להושיעני כי-סלעי ומצודתי אתה | 3 |
Sei mir ein schützender Fels, zu dem ich allzeit fliehen kann; du hast ja geboten, mich zu retten, denn mein Fels und meine Burg bist du.
| אלהי--פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ | 4 |
Mein Gott, errette mich aus des Gottlosen Hand, aus der Faust des Frevlers und Gewaltmenschen!
| כי-אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי | 5 |
Denn du bist meine Hoffnung, HERR, mein Gott, du meine Zuversicht von Jugend an.
| עליך נסמכתי מבטן--ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד | 6 |
Auf dich hab’ ich mich gestützt seit meiner Geburt; aus dem Mutterschoß hast du mich ans Licht gezogen: dir hat mein Lobpreis immer gegolten.
| כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי-עז | 7 |
Wie ein Wunder komme ich vielen vor, doch du bist meine starke Zuflucht.
| ימלא פי תהלתך כל-היום תפארתך | 8 |
Mein Mund ist deines Ruhmes voll, allzeit voll von deiner Verherrlichung.
| אל-תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל-תעזבני | 9 |
Verwirf mich nicht in den Tagen des Alters, beim Schwinden meiner Kraft verlaß mich nicht!
| כי-אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו | 10 |
Denn schon verhandeln meine Feinde über mich, und die den Tod mir wünschen, beraten sich zusammen
| לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי-אין מציל | 11 |
und sagen: »Gott hat ihn verlassen: verfolgt und ergreift ihn, denn er hat keinen Retter!«
| אלהים אל-תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה (חושה) | 12 |
O Gott, bleib du nicht fern von mir, mein Gott, eil’ mir zu Hilfe!
| יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה--מבקשי רעתי | 13 |
Es müssen enttäuscht und vernichtet werden, die mich befeinden! Laß alle in Schmach und Schande sich hüllen, die mein Unglück suchen!
| ואני תמיד איחל והוספתי על-כל-תהלתך | 14 |
Ich aber will immerdar harren und all deinen Ruhm noch mehren.
| פי יספר צדקתך--כל-היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות | 15 |
Mein Mund soll deine Gerechtigkeit künden, allzeit deine Heilserweise, denn ich vermag sie nicht zu zählen.
| אבוא--בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך | 16 |
Kommen will ich mit den Machttaten Gottes des HERRN, will preisen deine Gerechtigkeit, dich allein.
| אלהים למדתני מנעורי ועד-הנה אגיד נפלאותיך | 17 |
Du hast mich, o Gott, von Jugend auf gelehrt, und bis hierher habe ich deine Wunder verkündet;
| וגם עד-זקנה ושיבה-- אלהים אל-תעזבני עד-אגיד זרועך לדור לכל-יבוא גבורתך | 18 |
doch auch bis zum Greisenalter und grauen Haar verlaß mich nicht, o Gott, auf daß ich deinen Arm verkünde den Zeitgenossen und allen, die noch kommen werden, deine Macht.
| וצדקתך אלהים עד-מרום אשר-עשית גדלות אלהים מי כמוך | 19 |
Gott, deine Gerechtigkeit reicht bis hoch an den Himmel; der du große Dinge getan, o Gott, wer ist dir gleich?
| אשר הראיתנו (הראיתני) צרות רבות-- ורעות תשוב תחינו (תחיני) ומתהמות הארץ תשוב תעלני | 20 |
Du hast viel Not und Leid uns fühlen lassen: du wirst uns auch wieder beleben und aus den Tiefen der Erde empor uns führen.
| תרב גדלתי ותסב תנחמני | 21 |
Du wirst mich um so höher erheben und mit Trost dich wieder zu mir wenden.
| גם-אני אודך בכלי-נבל-- אמתך אלהי אזמרה לך בכנור-- קדוש ישראל | 22 |
So will denn auch ich dich preisen mit Saitenspiel, für deine Treue dir danken, mein Gott; ich will auf der Zither dir spielen, du Heiliger Israels.
| תרננה שפתי כי אזמרה-לך ונפשי אשר פדית | 23 |
Jubeln sollen meine Lippen, wenn ich dir spiele, und zugleich meine Seele, die du erlöst hast;
| גם-לשוני-- כל-היום תהגה צדקתך כי-בשו כי-חפרו מבקשי רעתי | 24 |
auch meine Zunge soll allezeit von deiner Gerechtigkeit reden, denn enttäuscht, denn schamrot sind geworden, die mein Unglück suchten.
