< תהילים 71 >
בך-יהוה חסיתי אל-אבושה לעולם | 1 |
En toi, Seigneur, je m’abrite! Puissé-je n’être jamais déçu!
בצדקתך תצילני ותפלטני הטה-אלי אזנך והושיעני | 2 |
Dans ta justice, sauve-moi, retire-moi du danger; incline vers moi ton oreille, et viens à mon secours.
היה לי לצור מעון לבוא-- תמיד צוית להושיעני כי-סלעי ומצודתי אתה | 3 |
Sois pour moi un rocher tutélaire, toujours accessible; fais-toi une loi de me prêter assistance, car tu es bien mon rocher et ma citadelle.
אלהי--פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ | 4 |
Mon Dieu, délivre-moi de la main du méchant, de la poigne de l’homme inique et violent.
כי-אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי | 5 |
Car tu es mon espoir, Seigneur Dieu, ma sauvegarde depuis ma jeunesse.
עליך נסמכתי מבטן--ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד | 6 |
Sur toi je m’appuie depuis mon enfance; c’est toi qui m’as tiré des entrailles de ma mère: tu es l’objet constant de mes louanges.
כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי-עז | 7 |
Pour beaucoup, j’ai l’air d’un insigne prodige; mais toi, tu es mon solide abri.
ימלא פי תהלתך כל-היום תפארתך | 8 |
J’Ai la bouche pleine de louanges; sans cesse je prône ta gloire.
אל-תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל-תעזבני | 9 |
Ne me rejette pas au temps de ma vieillesse; alors que ma vigueur est épuisée, ne m’abandonne point.
כי-אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו | 10 |
Car mes ennemis s’entretiennent de moi, ceux qui guettent ma vie se concertent ensemble.
לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי-אין מציל | 11 |
Ils disent: "Dieu l’a délaissé, courez-lui sus, empoignez-le, car il n’est personne pour le sauver!"
אלהים אל-תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה (חושה) | 12 |
O Dieu, ne te tiens pas éloigné de moi; mon Dieu, hâte-toi de me venir en aide.
יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה--מבקשי רעתי | 13 |
Qu’ils soient confondus, réduits à néant, ceux qui me vouent leur haine; qu’ils soient enveloppés de honte et d’ignominie, ceux qui cherchent mon malheur!
ואני תמיד איחל והוספתי על-כל-תהלתך | 14 |
Pour moi, je serai toujours plein d’espoir, et j’ajouterai encore à toutes tes louanges.
פי יספר צדקתך--כל-היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות | 15 |
Ma bouche proclamera ton équité, tout le temps, ta protection; car je suis impuissant à tout énumérer.
אבוא--בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך | 16 |
Je me présenterai avec tes hauts faits, ô Seigneur Dieu, je célébrerai ta justice à toi seul.
אלהים למדתני מנעורי ועד-הנה אגיד נפלאותיך | 17 |
O Dieu, tu m’as appris à les connaître dès ma jeunesse, et jusqu’à ce jour, j’annonce tes merveilles.
וגם עד-זקנה ושיבה-- אלהים אל-תעזבני עד-אגיד זרועך לדור לכל-יבוא גבורתך | 18 |
Aussi, jusque dans ma vieillesse et sous les cheveux blancs, tu ne m’abandonneras pas, ô Dieu, pour que je puisse révéler ta force à ma génération, ta puissance à toute la postérité.
וצדקתך אלהים עד-מרום אשר-עשית גדלות אלהים מי כמוך | 19 |
Ta justice, ô Dieu, atteint, en effet, jusqu’au ciel: tu accomplis de grandes choses: ô Dieu, qui est comme toi?
אשר הראיתנו (הראיתני) צרות רבות-- ורעות תשוב תחינו (תחיני) ומתהמות הארץ תשוב תעלני | 20 |
Toi qui m’as fait voir des épreuves nombreuses et cruelles, à nouveau tu me rendras la vie, à nouveau tu me feras remonter du fond des abîmes.
Tu accroîtras ma grandeur, et tu te retourneras vers moi pour me consoler.
גם-אני אודך בכלי-נבל-- אמתך אלהי אזמרה לך בכנור-- קדוש ישראל | 22 |
En retour, moi, je te louerai au son du luth, pour ta bonté fidèle, ô mon Dieu; je te chanterai avec la harpe, ô Saint d’Israël!
תרננה שפתי כי אזמרה-לך ונפשי אשר פדית | 23 |
Mes lèvres entonneront des cantiques, lorsque je voudrai te célébrer, ainsi que mon âme qui te doit sa délivrance.
גם-לשוני-- כל-היום תהגה צדקתך כי-בשו כי-חפרו מבקשי רעתי | 24 |
Oui, ma langue proclamera ta justice tout le long du jour, car ils auront été confondus, couverts de honte, ceux qui voulaient mon malheur.