< תהילים 71 >
בך-יהוה חסיתי אל-אבושה לעולם | 1 |
In thee, O LORD, do I put my trust: let me never be put to confusion.
בצדקתך תצילני ותפלטני הטה-אלי אזנך והושיעני | 2 |
Deliver me in thy righteousness, and cause me to escape: incline thy ear to me, and save me.
היה לי לצור מעון לבוא-- תמיד צוית להושיעני כי-סלעי ומצודתי אתה | 3 |
Be thou my strong habitation, to which I may continually resort: thou hast given commandment to save me; for thou [art] my rock and my fortress.
אלהי--פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ | 4 |
Deliver me, O my God, from the hand of the wicked, from the hand of the unrighteous and cruel man.
כי-אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי | 5 |
For thou [art] my hope, O LORD God: [thou art] my trust from my youth.
עליך נסמכתי מבטן--ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד | 6 |
By thee have I been sustained from my birth: thou art he that brought me into life: my praise [shall be] continually of thee.
כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי-עז | 7 |
I am as a wonder to many; but thou [art] my strong refuge.
ימלא פי תהלתך כל-היום תפארתך | 8 |
Let my mouth be filled [with] thy praise [and with] thy honor all the day.
אל-תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל-תעזבני | 9 |
Cast me not off in the time of old age; forsake me not when my strength faileth.
כי-אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו | 10 |
For my enemies speak against me; and they that lay wait for my soul take counsel together,
לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי-אין מציל | 11 |
Saying, God hath forsaken him: persecute and take him; for [there is] none to deliver [him].
אלהים אל-תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה (חושה) | 12 |
O God, be not far from me: O my God, make haste for my help.
יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה--מבקשי רעתי | 13 |
Let them be confounded [and] consumed that are adversaries to my soul; let them be covered [with] reproach and dishonor that seek my hurt.
ואני תמיד איחל והוספתי על-כל-תהלתך | 14 |
But I will hope continually, and will yet praise thee more and more.
פי יספר צדקתך--כל-היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות | 15 |
My mouth shall show forth thy righteousness [and] thy salvation all the day; for I know not the numbers [thereof].
אבוא--בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך | 16 |
I will go in the strength of the Lord GOD: I will make mention of thy righteousness, [even] of thine only.
אלהים למדתני מנעורי ועד-הנה אגיד נפלאותיך | 17 |
O God, thou hast taught me from my youth: and hitherto have I declared thy wondrous works.
וגם עד-זקנה ושיבה-- אלהים אל-תעזבני עד-אגיד זרועך לדור לכל-יבוא גבורתך | 18 |
Now also when I am old and gray-headed, O God, forsake me not; until I have shown thy strength to [this] generation, [and] thy power to every one [that] is to come.
וצדקתך אלהים עד-מרום אשר-עשית גדלות אלהים מי כמוך | 19 |
Thy righteousness also, O God, [is] very high, who hast done great things: O God, who [is] like to thee!
אשר הראיתנו (הראיתני) צרות רבות-- ורעות תשוב תחינו (תחיני) ומתהמות הארץ תשוב תעלני | 20 |
[Thou], who hast shown me great and severe troubles, wilt revive me again, and wilt bring me again from the depths of the earth.
Thou wilt increase my greatness, and comfort me on every side.
גם-אני אודך בכלי-נבל-- אמתך אלהי אזמרה לך בכנור-- קדוש ישראל | 22 |
I will also praise thee with the psaltery, [even] thy truth, O my God: to thee will I sing with the harp, O thou Holy One of Israel.
תרננה שפתי כי אזמרה-לך ונפשי אשר פדית | 23 |
My lips shall greatly rejoice when I sing to thee; and my soul, which thou hast redeemed.
גם-לשוני-- כל-היום תהגה צדקתך כי-בשו כי-חפרו מבקשי רעתי | 24 |
My tongue also shall talk of thy righteousness all the day long: for they are confounded, for they are brought to shame, that seek my hurt.