< תהילים 71 >
בך-יהוה חסיתי אל-אבושה לעולם | 1 |
A psalm for David. Of the sons of Jonadab, and the former captives. In thee, O Lord, I have hoped, let me never be put to confusion:
בצדקתך תצילני ותפלטני הטה-אלי אזנך והושיעני | 2 |
Deliver me in thy justice, and rescue me. Incline thy ear unto me, and save me.
היה לי לצור מעון לבוא-- תמיד צוית להושיעני כי-סלעי ומצודתי אתה | 3 |
Be thou unto me a God, a protector, and a place of strength: that thou mayst make me safe. For thou art my firmament and my refuge.
אלהי--פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ | 4 |
Deliver me, O my God, out of the hand of the sinner, and out of the hand of the transgressor of the law and of the unjust.
כי-אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי | 5 |
For thou art my patience, O Lord: my hope, O Lord, from my youth;
עליך נסמכתי מבטן--ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד | 6 |
By thee have I been confirmed from the womb: from my mother’s womb thou art my protector. Of thee shall I continually sing:
כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי-עז | 7 |
I run become unto many as a wonder, but thou art a strong helper.
ימלא פי תהלתך כל-היום תפארתך | 8 |
Let my mouth be filled with praise, that I may sing thy glory; thy greatness all the day long.
אל-תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל-תעזבני | 9 |
Cast me not off in the time of old age: when my strength shall fail, do not thou forsake me.
כי-אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו | 10 |
For my enemies have spoken against me; and they that watched my soul have consulted together,
לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי-אין מציל | 11 |
Saying: God hath forsaken him: pursue and take him, for there is none to deliver him.
אלהים אל-תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה (חושה) | 12 |
O God, be not thou far from me: O my God, make haste to my help.
יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה--מבקשי רעתי | 13 |
Let them be confounded and come to nothing that detract my soul; let them be covered with confusion and shame that seek my hurt.
ואני תמיד איחל והוספתי על-כל-תהלתך | 14 |
But I will always hope; and will add to all thy praise.
פי יספר צדקתך--כל-היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות | 15 |
My mouth shall shew forth thy justice; thy salvation all the day long. Because I have not known learning,
אבוא--בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך | 16 |
I will enter into the powers of the Lord: O Lord, I will be mindful of thy justice alone.
אלהים למדתני מנעורי ועד-הנה אגיד נפלאותיך | 17 |
Thou hast taught me, O God, from my youth: and till now I will declare thy wonderful works.
וגם עד-זקנה ושיבה-- אלהים אל-תעזבני עד-אגיד זרועך לדור לכל-יבוא גבורתך | 18 |
And unto old age and grey hairs: O God, forsake me not, Until I shew forth thy arm to all the generation that is to come: Thy power,
וצדקתך אלהים עד-מרום אשר-עשית גדלות אלהים מי כמוך | 19 |
And thy justice, O God, even to the highest great things thou hast done: O God, who is like to thee?
אשר הראיתנו (הראיתני) צרות רבות-- ורעות תשוב תחינו (תחיני) ומתהמות הארץ תשוב תעלני | 20 |
How great troubles hast thou shewn me, many and grievous: and turning thou hast brought me to life, and hast brought me back again from the depths of the earth:
Thou hast multiplied thy magnificence; and turning to me thou hast comforted me.
גם-אני אודך בכלי-נבל-- אמתך אלהי אזמרה לך בכנור-- קדוש ישראל | 22 |
For I will also confess to thee thy truth with the instruments of psaltery: O God, I will sing to thee with the harp, thou holy one of Israel.
תרננה שפתי כי אזמרה-לך ונפשי אשר פדית | 23 |
My lips shall greatly rejoice, when I shall sing to thee; and my soul which thou hast redeemed.
גם-לשוני-- כל-היום תהגה צדקתך כי-בשו כי-חפרו מבקשי רעתי | 24 |
Yea and my tongue shall meditate on thy justice all the day; when they shall be confounded and put to shame that seek evils to me.