תהילים 69
| למנצח על-שושנים לדוד ב הושיעני אלהים-- כי באו מים עד-נפש | 1 |
In finem, pro iis, qui commutabuntur, David. Salvum me fac Deus: quoniam intraverunt aquæ usque ad animam meam.
| טבעתי ביון מצולה-- ואין מעמד באתי במעמקי-מים ושבלת שטפתני | 2 |
Infixus sum in limo profundi: et non est substantia. Veni in altitudinem maris: et tempestas demersit me.
| יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני--מיחל לאלהי | 3 |
Laboravi clamans, raucæ factæ sunt fauces meæ: defecerunt oculi mei, dum spero in Deum meum.
| רבו משערות ראשי-- שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר-- אשר לא-גזלתי אז אשיב | 4 |
Multiplicati sunt super capillos capitis mei, qui oderunt me gratis. Confortati sunt qui persecuti sunt me inimici mei iniuste: quæ non rapui, tunc exolvebam.
| אלהים--אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא-נכחדו | 5 |
Deus tu scis insipientiam meam: et delicta mea a te non sunt abscondita.
| אל-יבשו בי קויך-- אדני יהוה צבאות אל-יכלמו בי מבקשיך-- אלהי ישראל | 6 |
Non erubescant in me qui expectant te Domine, Domine virtutum. Non confundantur super me qui quærunt te, Deus Israel.
| כי-עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני | 7 |
Quoniam propter te sustinui opprobrium: operuit confusio faciem meam.
| מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי | 8 |
Extraneus factus sum fratribus meis, et peregrinus filiis matris meæ.
| כי-קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי | 9 |
Quoniam zelus domus tuæ comedit me: et opprobria exprobrantium tibi, ceciderunt super me.
| ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי | 10 |
Et operui in ieiunio animam meam: et factum est in opprobrium mihi.
| ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל | 11 |
Et posui vestimentum meum cilicium: et factus sum illis in parabolam.
| ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר | 12 |
Adversum me loquebantur qui sedebant in porta: et in me psallebant qui bibebant vinum.
| ואני תפלתי-לך יהוה עת רצון-- אלהים ברב-חסדך ענני באמת ישעך | 13 |
Ego vero orationem meam ad te Domine: tempus beneplaciti Deus. In multitudine misericordiæ tuæ exaudi me, in veritate salutis tuæ:
| הצילני מטיט ואל-אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים | 14 |
Eripe me de luto, ut non infigar: libera me ab iis, qui oderunt me, et de profundis aquarum.
| אל-תשטפני שבלת מים-- ואל-תבלעני מצולה ואל-תאטר-עלי באר פיה | 15 |
Non me demergat tempestas aquæ, neque absorbeat me profundum: neque urgeat super me puteus os suum.
| ענני יהוה כי-טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי | 16 |
Exaudi me Domine, quoniam benigna est misericordia tua: secundum multitudinem miserationum tuarum respice in me.
| ואל-תסתר פניך מעבדך כי-צר-לי מהר ענני | 17 |
Et ne avertas faciem tuam a puero tuo: quoniam tribulor, velociter exaudi me.
| קרבה אל-נפשי גאלה למען איבי פדני | 18 |
Intende animæ meæ, et libera eam: propter inimicos meos eripe me.
| אתה ידעת--חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל-צוררי | 19 |
Tu scis improperium meum, et confusionem meam, et reverentiam meam.
| חרפה שברה לבי-- ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי | 20 |
In conspectu tuo sunt omnes qui tribulant me, improperium expectavit cor meum et miseriam. Et sustinui qui simul contristaretur, et non fuit: et qui consolaretur, et non inveni.
| ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ | 21 |
Et dederunt in escam meam fel: et in siti mea potaverunt me aceto.
| יהי-שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש | 22 |
Fiat mensa eorum coram ipsis in laqueum, et in retributiones, et in scandalum.
| תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד | 23 |
Obscurentur oculi eorum ne videant: et dorsum eorum semper incurva.
| שפך-עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם | 24 |
Effunde super eos iram tuam: et furor iræ tuæ comprehendat eos.
| תהי-טירתם נשמה באהליהם אל-יהי ישב | 25 |
Fiat habitatio eorum deserta: et in tabernaculis eorum non sit qui inhabitet.
| כי-אתה אשר-הכית רדפו ואל-מכאוב חלליך יספרו | 26 |
Quoniam quem tu percussisti, persecuti sunt: et super dolorem vulnerum meorum addiderunt.
| תנה-עון על-עונם ואל-יבאו בצדקתך | 27 |
Appone iniquitatem super iniquitatem eorum: et non intrent in iustitiam tuam.
| ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל-יכתבו | 28 |
Deleantur de Libro viventium: et cum iustis non scribantur.
| ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני | 29 |
Ego sum pauper et dolens: salus tua Deus suscepit me.
| אהללה שם-אלהים בשיר ואגדלנו בתודה | 30 |
Laudabo nomen Dei cum cantico: et magnificabo eum in laude:
| ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס | 31 |
Et placebit Deo super vitulum novellum: cornua producentem et ungulas.
| ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם | 32 |
Videant pauperes et lætentur: quærite Deum, et vivet anima vestra:
| כי-שמע אל-אביונים יהוה ואת-אסיריו לא בזה | 33 |
Quoniam exaudivit pauperes Dominus: et vinctos suos non despexit.
| יהללוהו שמים וארץ ימים וכל-רמש בם | 34 |
Laudent illum cæli et terra, mare, et omnia reptilia in eis.
| כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה | 35 |
Quoniam Deus salvam faciet Sion: et ædificabuntur civitates Iuda. Et inhabitabunt ibi, et hereditate acquirent eam.
| וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו-בה | 36 |
Et semen servorum eius possidebit eam, et qui diligunt nomen eius, habitabunt in ea.
