תהילים 69
| למנצח על-שושנים לדוד ב הושיעני אלהים-- כי באו מים עד-נפש | 1 |
In finem, pro iis qui commutabuntur. David. [Salvum me fac, Deus, quoniam intraverunt aquæ usque ad animam meam.
| טבעתי ביון מצולה-- ואין מעמד באתי במעמקי-מים ושבלת שטפתני | 2 |
Infixus sum in limo profundi et non est substantia. Veni in altitudinem maris, et tempestas demersit me.
| יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני--מיחל לאלהי | 3 |
Laboravi clamans, raucæ factæ sunt fauces meæ; defecerunt oculi mei, dum spero in Deum meum.
| רבו משערות ראשי-- שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר-- אשר לא-גזלתי אז אשיב | 4 |
Multiplicati sunt super capillos capitis mei qui oderunt me gratis. Confortati sunt qui persecuti sunt me inimici mei injuste; quæ non rapui, tunc exsolvebam.
| אלהים--אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא-נכחדו | 5 |
Deus, tu scis insipientiam meam; et delicta mea a te non sunt abscondita.
| אל-יבשו בי קויך-- אדני יהוה צבאות אל-יכלמו בי מבקשיך-- אלהי ישראל | 6 |
Non erubescant in me qui exspectant te, Domine, Domine virtutum; non confundantur super me qui quærunt te, Deus Israël.
| כי-עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני | 7 |
Quoniam propter te sustinui opprobrium; operuit confusio faciem meam.
| מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי | 8 |
Extraneus factus sum fratribus meis, et peregrinus filiis matris meæ.
| כי-קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי | 9 |
Quoniam zelus domus tuæ comedit me, et opprobria exprobrantium tibi ceciderunt super me.
| ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי | 10 |
Et operui in jejunio animam meam, et factum est in opprobrium mihi.
| ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל | 11 |
Et posui vestimentum meum cilicium; et factus sum illis in parabolam.
| ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר | 12 |
Adversum me loquebantur qui sedebant in porta, et in me psallebant qui bibebant vinum.
| ואני תפלתי-לך יהוה עת רצון-- אלהים ברב-חסדך ענני באמת ישעך | 13 |
Ego vero orationem meam ad te, Domine; tempus beneplaciti, Deus. In multitudine misericordiæ tuæ, exaudi me in veritate salutis tuæ.
| הצילני מטיט ואל-אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים | 14 |
Eripe me de luto, ut non infigar; libera me ab iis qui oderunt me, et de profundis aquarum.
| אל-תשטפני שבלת מים-- ואל-תבלעני מצולה ואל-תאטר-עלי באר פיה | 15 |
Non me demergat tempestas aquæ, neque absorbeat me profundum, neque urgeat super me puteus os suum.
| ענני יהוה כי-טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי | 16 |
Exaudi me, Domine, quoniam benigna est misericordia tua; secundum multitudinem miserationum tuarum respice in me.
| ואל-תסתר פניך מעבדך כי-צר-לי מהר ענני | 17 |
Et ne avertas faciem tuam a puero tuo; quoniam tribulor, velociter exaudi me.
| קרבה אל-נפשי גאלה למען איבי פדני | 18 |
Intende animæ meæ, et libera eam; propter inimicos meos, eripe me.
| אתה ידעת--חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל-צוררי | 19 |
Tu scis improperium meum, et confusionem meam, et reverentiam meam;
| חרפה שברה לבי-- ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי | 20 |
in conspectu tuo sunt omnes qui tribulant me. Improperium exspectavit cor meum et miseriam: et sustinui qui simul contristaretur, et non fuit; et qui consolaretur, et non inveni.
| ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ | 21 |
Et dederunt in escam meam fel, et in siti mea potaverunt me aceto.
| יהי-שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש | 22 |
Fiat mensa eorum coram ipsis in laqueum, et in retributiones, et in scandalum.
| תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד | 23 |
Obscurentur oculi eorum, ne videant, et dorsum eorum semper incurva.
| שפך-עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם | 24 |
Effunde super eos iram tuam, et furor iræ tuæ comprehendat eos.
| תהי-טירתם נשמה באהליהם אל-יהי ישב | 25 |
Fiat habitatio eorum deserta, et in tabernaculis eorum non sit qui inhabitet.
| כי-אתה אשר-הכית רדפו ואל-מכאוב חלליך יספרו | 26 |
Quoniam quem tu percussisti persecuti sunt, et super dolorem vulnerum meorum addiderunt.
| תנה-עון על-עונם ואל-יבאו בצדקתך | 27 |
Appone iniquitatem super iniquitatem eorum, et non intrent in justitiam tuam.
| ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל-יכתבו | 28 |
Deleantur de libro viventium, et cum justis non scribantur.
| ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני | 29 |
Ego sum pauper et dolens; salus tua, Deus, suscepit me.
| אהללה שם-אלהים בשיר ואגדלנו בתודה | 30 |
Laudabo nomen Dei cum cantico, et magnificabo eum in laude:
| ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס | 31 |
et placebit Deo super vitulum novellum, cornua producentem et ungulas.
| ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם | 32 |
Videant pauperes, et lætentur; quærite Deum, et vivet anima vestra:
| כי-שמע אל-אביונים יהוה ואת-אסיריו לא בזה | 33 |
quoniam exaudivit pauperes Dominus, et vinctos suos non despexit.
| יהללוהו שמים וארץ ימים וכל-רמש בם | 34 |
Laudent illum cæli et terra; mare, et omnia reptilia in eis.
| כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה | 35 |
Quoniam Deus salvam faciet Sion, et ædificabuntur civitates Juda, et inhabitabunt ibi, et hæreditate acquirent eam.
| וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו-בה | 36 |
Et semen servorum ejus possidebit eam; et qui diligunt nomen ejus habitabunt in ea.]
