תהילים 69
| למנצח על-שושנים לדוד ב הושיעני אלהים-- כי באו מים עד-נפש | 1 |
Dem Musikmeister, nach (der Singweise = Melodie) »Lilien«, von David. Hilf mir, o Gott,
| טבעתי ביון מצולה-- ואין מעמד באתי במעמקי-מים ושבלת שטפתני | 2 |
Ich versinke im tiefen Schlamm, wo kein Grund ist; in Wassertiefen bin ich geraten, und die Flut überströmt mich.
| יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני--מיחל לאלהי | 3 |
Müde bin ich von (allem) Schreien, meine Kehle ist heiser; erloschen sind mir die Augen, während ich harre auf meinen Gott.
| רבו משערות ראשי-- שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר-- אשר לא-גזלתי אז אשיב | 4 |
Größer als die Zahl der Haare auf meinem Haupt ist die Zahl derer, die ohne Ursach’ mich hassen; mächtig sind meine Gegner, die ohne Grund mich befeinden: wo ich gar nicht geraubt, da soll Ersatz ich leisten!
| אלהים--אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא-נכחדו | 5 |
Du, o Gott, du weißt um meine Torheit, und meine Vergehen sind dir nicht verborgen.
| אל-יבשו בי קויך-- אדני יהוה צבאות אל-יכלמו בי מבקשיך-- אלהי ישראל | 6 |
Laß nicht enttäuscht an mir werden, die auf dich hoffen, o Gott, o HERR der Heerscharen! Laß nicht beschämt an mir werden, die dich, Gott Israels, suchen!
| כי-עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני | 7 |
Denn um deinetwillen trage ich Schmach, (für dich) bedeckt Beschämung mein Antlitz;
| מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי | 8 |
ein Fremdling bin ich meinen Brüdern geworden und unbekannt den Söhnen meiner Mutter.
| כי-קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי | 9 |
Denn der Eifer um dein Haus hat mich verzehrt, und die Schmähungen derer, die dich schmähen, haben mich getroffen.
| ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי | 10 |
Ich weinte und kasteite mich durch Fasten, doch es brachte mir nur Beschimpfung ein;
| ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל | 11 |
als ein Trauergewand zu meinem Kleid ich machte, da wurde ich ihnen zum Spottlied;
| ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר | 12 |
es schwatzten von mir die Leute auf dem Markt, und Schmachlieder sangen von mir die Zecher beim Wein.
| ואני תפלתי-לך יהוה עת רצון-- אלהים ברב-חסדך ענני באמת ישעך | 13 |
Ich aber richte mein Gebet an dich, o HERR, zur Zeit, da dir es wohlgefällig ist; o Gott, nach deiner großen Gnade erhöre mich, nach deiner heilspendenden Treue!
| הצילני מטיט ואל-אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים | 14 |
Zieh mich heraus aus dem Schlamm, daß ich nicht versinke, laß Rettung mich finden von meinen Hassern und aus den Wassertiefen!
| אל-תשטפני שבלת מים-- ואל-תבלעני מצולה ואל-תאטר-עלי באר פיה | 15 |
Laß die Wasserflut mich nicht überströmen und die Tiefe mich nicht verschlingen und den Abgrund seinen Schlund nicht über mir schließen!
| ענני יהוה כי-טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי | 16 |
Erhöre mich, HERR, denn deine Güte ist köstlich! Nach deinem großen Erbarmen wende dich mir zu
| ואל-תסתר פניך מעבדך כי-צר-לי מהר ענני | 17 |
und verbirg dein Angesicht nicht vor deinem Knecht, denn ich bin in Not: erhöre mich eiligst!
| קרבה אל-נפשי גאלה למען איבי פדני | 18 |
Nahe dich meiner Seele, erlöse sie, um meiner Feinde willen mach mich frei!
| אתה ידעת--חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל-צוררי | 19 |
Du weißt um meine Schmach, um meine Schande und Beschimpfung; meine Feinde sind alle dir wohlbekannt.
| חרפה שברה לבי-- ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי | 20 |
Die Schmach hat mir das Herz gebrochen, so daß ich verzweifle; ich hoffte auf Mitleid, aber vergebens, und auf Tröster, doch ich habe keine gefunden;
| ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ | 21 |
nein, sie haben mir Gift in die Speise getan und Essig mich trinken lassen für meinen Durst.
| יהי-שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש | 22 |
Möge ihr Tisch vor ihnen zum Fangnetz werden und ihnen, den Sichren, zum Fallstrick!
| תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד | 23 |
Laß ihre Augen dunkel werden, daß sie nicht sehen, und ihre Hüften laß immerdar wanken!
| שפך-עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם | 24 |
Gieße über sie deinen Grimm aus, und deines Zornes Glut erreiche sie!
| תהי-טירתם נשמה באהליהם אל-יהי ישב | 25 |
Ihre Behausung müsse zur Öde werden, in ihren Zelten kein Bewohner sein!
| כי-אתה אשר-הכית רדפו ואל-מכאוב חלליך יספרו | 26 |
Denn den du selbst geschlagen hast, verfolgen sie, und vom Weh der durch dich Verwundeten schwatzen sie.
| תנה-עון על-עונם ואל-יבאו בצדקתך | 27 |
Füge noch Schuld zu ihrer Verschuldung hinzu und laß sie nicht kommen zur Gerechtigkeit vor dir!
| ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל-יכתבו | 28 |
Sie müssen ausgelöscht werden aus dem Buche des Lebens und nicht eingeschrieben werden mit den Gerechten!
| ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני | 29 |
Doch ich bin elend und schmerzbeladen: deine Hilfe, Gott, möge mich sicherstellen!
| אהללה שם-אלהים בשיר ואגדלנו בתודה | 30 |
Ich will den Namen Gottes preisen in Liedern, will hoch ihn rühmen mit Danksagung;
| ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס | 31 |
das wird dem HERRN willkommner sein als Rinder, als Farren mit Hörnern und gespaltnen Hufen.
| ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם | 32 |
Wenn die Bedrückten es sehen, so werden sie sich freuen: ihr, die ihr Gott sucht: euer Herz lebe auf!
| כי-שמע אל-אביונים יהוה ואת-אסיריו לא בזה | 33 |
Denn der HERR erhört die Armen, und seine Gefangenen läßt er nicht unbeachtet.
| יהללוהו שמים וארץ ימים וכל-רמש בם | 34 |
Es mögen ihn preisen Himmel und Erde, die Meere und alles, was in ihnen sich regt!
| כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה | 35 |
Denn Gott wird Zion retten und Judas Städte wieder erbaun, daß man daselbst wohne und das Land besitze;
| וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו-בה | 36 |
und der Nachwuchs seiner Knechte wird es erben, und die seinen Namen lieben, werden darin wohnen.
