תהילים 69
| למנצח על-שושנים לדוד ב הושיעני אלהים-- כי באו מים עד-נפש | 1 |
Dem Sangmeister, nach (der Weise von: ) "Lilien". Von David.
| טבעתי ביון מצולה-- ואין מעמד באתי במעמקי-מים ושבלת שטפתני | 2 |
Hilf mir, Elohim, / Denn die Wasser bedrohen mein Leben!
| יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני--מיחל לאלהי | 3 |
Versunken bin ich in tiefen Morast und kann nicht stehn; / Ich bin geraten in Wasserstrudel, es hat mich die Flut überströmt.
| רבו משערות ראשי-- שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר-- אשר לא-גזלתי אז אשיב | 4 |
Ich bin müde vom Schrein, meine Kehle ist heiser; / Erloschen sind meine Augen, während ich harre auf meinen Gott.
| אלהים--אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא-נכחדו | 5 |
Zahlreicher als meines Hauptes Haare sind, die mich grundlos hassen. / Mächtig sind, die mich zu vernichten suchen, / Die mich mit Unrecht befeinden. / Was ich nicht geraubt, das soll ich erstatten!
| אל-יבשו בי קויך-- אדני יהוה צבאות אל-יכלמו בי מבקשיך-- אלהי ישראל | 6 |
Elohim, du kennst meine Torheit, / Und mein Verschulden ist dir nicht verborgen.
| כי-עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני | 7 |
Laß nicht in mir zuschanden werden, die auf dich harren, / Adonái Jahwe der Heerscharen (Herr)! / Laß nicht um meinetwillen in Schimpf geraten, / Die dich, Gott Israels, suchen!
| מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי | 8 |
Denn meinetwegen habe ich Schmach ertragen, / Hat Schande mein Antlitz bedeckt.
| כי-קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי | 9 |
Fremd bin ich meinen Brüdern geworden / Und unbekannt meiner Mutter Söhnen.
| ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי | 10 |
Denn der Eifer um dein Haus hat mich verzehrt, / Und die Lästerungen derer, die dich schmähen, sind auf mich gefallen.
| ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל | 11 |
Wenn ich weinte bei meinem Fasten, / So ward ich deshalb verhöhnt.
| ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר | 12 |
Und zog ich an ein härenes Kleid, / So trieben sie ihren Spott mit mir.
| ואני תפלתי-לך יהוה עת רצון-- אלהים ברב-חסדך ענני באמת ישעך | 13 |
Die im Tore sitzen, schwatzen von mir, / Die Lieder der Zecher verhöhnen mich.
| הצילני מטיט ואל-אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים | 14 |
Ich aber, Jahwe, bete zu dir; nimm du es gnädig auf! / Antworte mir, Elohim, nach deiner großen Güte, / Nach deiner Treue, die Hilfe schenkt!
| אל-תשטפני שבלת מים-- ואל-תבלעני מצולה ואל-תאטר-עלי באר פיה | 15 |
Entreiß mich dem Schlamm, daß ich nicht versinke! / Von meinen Feinden errette mich, / Zieh mich aus den Wassertiefen!
| ענני יהוה כי-טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי | 16 |
Laß mich die Fluten nicht überströmen, / Laß den Strudel mich nicht verschlingen, / Nicht schließe der Brunnen sich über mir!
| ואל-תסתר פניך מעבדך כי-צר-לי מהר ענני | 17 |
Erhöre mich, Jahwe; denn deine Huld ist köstlich; / Nach deinem großen Erbarmen kehr dich zu mir!
| קרבה אל-נפשי גאלה למען איבי פדני | 18 |
Verbirg dein Antlitz nicht vor deinem Knechte! / Denn mir ist angst; antworte mir eilends!
| אתה ידעת--חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל-צוררי | 19 |
O nahe du meiner Seele, erlöse sie, / Um meiner Feinde willen mache mich frei!
| חרפה שברה לבי-- ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי | 20 |
Du weißt ja, daß Schmach und Schande und Schimpf mein Teil gewesen; / All meine Dränger sind dir bekannt.
| ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ | 21 |
Die Schmach hat mein Herz gebrochen: ich sieche dahin. / Ich dachte, Mitleid zu finden, doch nein! / Ich hoffte auf Tröster und fand sie nicht.
| יהי-שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש | 22 |
Vielmehr ward mir Gift in die Speise gemischt, / Mit Essig tränkte man mich in meinem Durst.
| תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד | 23 |
Ihr Tisch soll ihnen zur Schlinge werden, / Zum Fallstrick, während sie sorglos sind.
| שפך-עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם | 24 |
Ihre Augen sollen finster werden und nicht mehr sehn. / Ihre Hüften laß immerdar wanken!
| תהי-טירתם נשמה באהליהם אל-יהי ישב | 25 |
Gieß deinen Grimm auf sie aus, / Und deine Zornglut treffe sie!
| כי-אתה אשר-הכית רדפו ואל-מכאוב חלליך יספרו | 26 |
Ihr Lager soll wüste werden, / In ihren Zelten sei kein Bewohner!
| תנה-עון על-עונם ואל-יבאו בצדקתך | 27 |
Denn den du geschlagen, verfolgen sie / Und erzählen von deiner Durchbohrten Schmerz.
| ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל-יכתבו | 28 |
Mehre du ihre Sündenschuld / Und laß sie dein Heil nicht erlangen!
| ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני | 29 |
Tilge sie aus dem Lebensbuch / Und mit den Frommen schreib sie nicht auf!
| אהללה שם-אלהים בשיר ואגדלנו בתודה | 30 |
Doch ich bin gebeugt und schmerzbeladen, / Deine Hilfe, Elohim, sie wird mich schützen.
| ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס | 31 |
Dann will ich den Namen Gottes im Liede rühmen / Und ihn mit Danken erheben.
| ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם | 32 |
Das wird Jahwe besser gefallen als Rinder, / Als Stiere mit Hörnern und Klauen.
| כי-שמע אל-אביונים יהוה ואת-אסיריו לא בזה | 33 |
Sehen das Dulder, so freuen sie sich. / Die ihr Gott sucht, euer Herz lebe auf!
| יהללוהו שמים וארץ ימים וכל-רמש בם | 34 |
Denn Jahwe merkt auf die Armen, / Seine Gefangnen verachtet er nicht.
| כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה | 35 |
Es sollen ihn loben Himmel und Erde, / Die Meere und alles, was drinnen sich regt.
| וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו-בה | 36 |
Denn Elohim wird Zion helfen / Und bauen die Städte Judas, / Daß man dort wohne und sie besitze. Seiner Knechte Nachkommen werden sie erben; / Und die seinen Namen lieben, / Sollen darin ihre Wohnung haben.
