תהילים 69
| למנצח על-שושנים לדוד ב הושיעני אלהים-- כי באו מים עד-נפש | 1 |
Au chef des chantres. Sur les lis. De David. Sauve-moi, ô Dieu! Car les eaux menacent ma vie.
| טבעתי ביון מצולה-- ואין מעמד באתי במעמקי-מים ושבלת שטפתני | 2 |
J’enfonce dans la boue, sans pouvoir me tenir; Je suis tombé dans un gouffre, et les eaux m’inondent.
| יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני--מיחל לאלהי | 3 |
Je m’épuise à crier, mon gosier se dessèche, Mes yeux se consument, tandis que je regarde vers mon Dieu.
| רבו משערות ראשי-- שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר-- אשר לא-גזלתי אז אשיב | 4 |
Ils sont plus nombreux que les cheveux de ma tête, Ceux qui me haïssent sans cause; Ils sont puissants, ceux qui veulent me perdre, Qui sont à tort mes ennemis. Ce que je n’ai pas dérobé, il faut que je le restitue.
| אלהים--אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא-נכחדו | 5 |
O Dieu! Tu connais ma folie, Et mes fautes ne te sont point cachées.
| אל-יבשו בי קויך-- אדני יהוה צבאות אל-יכלמו בי מבקשיך-- אלהי ישראל | 6 |
Que ceux qui espèrent en toi ne soient pas confus à cause de moi, Seigneur, Éternel des armées! Que ceux qui te cherchent ne soient pas dans la honte à cause de moi, Dieu d’Israël!
| כי-עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני | 7 |
Car c’est pour toi que je porte l’opprobre, Que la honte couvre mon visage;
| מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי | 8 |
Je suis devenu un étranger pour mes frères, Un inconnu pour les fils de ma mère.
| כי-קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי | 9 |
Car le zèle de ta maison me dévore, Et les outrages de ceux qui t’insultent tombent sur moi.
| ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי | 10 |
Je verse des larmes et je jeûne, Et c’est ce qui m’attire l’opprobre;
| ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל | 11 |
Je prends un sac pour vêtement, Et je suis l’objet de leurs sarcasmes.
| ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר | 12 |
Ceux qui sont assis à la porte parlent de moi, Et les buveurs de liqueurs fortes me mettent en chansons.
| ואני תפלתי-לך יהוה עת רצון-- אלהים ברב-חסדך ענני באמת ישעך | 13 |
Mais je t’adresse ma prière, ô Éternel! Que ce soit le temps favorable, ô Dieu, par ta grande bonté! Réponds-moi, en m’assurant ton secours!
| הצילני מטיט ואל-אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים | 14 |
Retire-moi de la boue, et que je n’enfonce plus! Que je sois délivré de mes ennemis et du gouffre!
| אל-תשטפני שבלת מים-- ואל-תבלעני מצולה ואל-תאטר-עלי באר פיה | 15 |
Que les flots ne m’inondent plus, Que l’abîme ne m’engloutisse pas, Et que la fosse ne se ferme pas sur moi!
| ענני יהוה כי-טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי | 16 |
Exauce-moi, Éternel! Car ta bonté est immense. Dans tes grandes compassions, tourne vers moi les regards,
| ואל-תסתר פניך מעבדך כי-צר-לי מהר ענני | 17 |
Et ne cache pas ta face à ton serviteur! Puisque je suis dans la détresse, hâte-toi de m’exaucer!
| קרבה אל-נפשי גאלה למען איבי פדני | 18 |
Approche-toi de mon âme, délivre-la! Sauve-moi, à cause de mes ennemis!
| אתה ידעת--חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל-צוררי | 19 |
Tu connais mon opprobre, ma honte, mon ignominie; Tous mes adversaires sont devant toi.
| חרפה שברה לבי-- ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי | 20 |
L’opprobre me brise le cœur, et je suis malade; J’attends de la pitié, mais en vain, Des consolateurs, et je n’en trouve aucun.
| ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ | 21 |
Ils mettent du fiel dans ma nourriture, Et, pour apaiser ma soif, ils m’abreuvent de vinaigre.
| יהי-שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש | 22 |
Que leur table soit pour eux un piège, Et un filet au sein de leur sécurité!
| תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד | 23 |
Que leurs yeux s’obscurcissent et ne voient plus, Et fais continuellement chanceler leurs reins!
| שפך-עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם | 24 |
Répands sur eux ta colère, Et que ton ardente fureur les atteigne!
| תהי-טירתם נשמה באהליהם אל-יהי ישב | 25 |
Que leur demeure soit dévastée, Qu’il n’y ait plus d’habitants dans leurs tentes!
| כי-אתה אשר-הכית רדפו ואל-מכאוב חלליך יספרו | 26 |
Car ils persécutent celui que tu frappes, Ils racontent les souffrances de ceux que tu blesses.
| תנה-עון על-עונם ואל-יבאו בצדקתך | 27 |
Ajoute des iniquités à leurs iniquités, Et qu’ils n’aient point part à ta miséricorde!
| ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל-יכתבו | 28 |
Qu’ils soient effacés du livre de vie, Et qu’ils ne soient point inscrits avec les justes!
| ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני | 29 |
Moi, je suis malheureux et souffrant: O Dieu, que ton secours me relève!
| אהללה שם-אלהים בשיר ואגדלנו בתודה | 30 |
Je célébrerai le nom de Dieu par des cantiques, Je l’exalterai par des louanges.
| ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס | 31 |
Cela est agréable à l’Éternel, plus qu’un taureau Avec des cornes et des sabots.
| ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם | 32 |
Les malheureux le voient et se réjouissent; Vous qui cherchez Dieu, que votre cœur vive!
| כי-שמע אל-אביונים יהוה ואת-אסיריו לא בזה | 33 |
Car l’Éternel écoute les pauvres, Et il ne méprise point ses captifs.
| יהללוהו שמים וארץ ימים וכל-רמש בם | 34 |
Que les cieux et la terre le célèbrent, Les mers et tout ce qui s’y meut!
| כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה | 35 |
Car Dieu sauvera Sion, et bâtira les villes de Juda; On s’y établira, et l’on en prendra possession;
| וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו-בה | 36 |
La postérité de ses serviteurs en fera son héritage, Et ceux qui aiment son nom y auront leur demeure.
