תהילים 69
| למנצח על-שושנים לדוד ב הושיעני אלהים-- כי באו מים עד-נפש | 1 |
For the leader. On shoshannim. Of David. Save me, O God; for the waters are threatening my life.
| טבעתי ביון מצולה-- ואין מעמד באתי במעמקי-מים ושבלת שטפתני | 2 |
I am sunk in depths of mire, where ground there is none. I am come into deep deep waters, the flood overwhelms me.
| יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני--מיחל לאלהי | 3 |
I am weary of crying, my throat is parched, my eyes are wasted with waiting for God.
| רבו משערות ראשי-- שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר-- אשר לא-גזלתי אז אשיב | 4 |
More than the hairs of my head are those who wantonly hate me. More than my bones in number are those who are falsely my foes. That which I never robbed, how am I then to restore?
| אלהים--אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא-נכחדו | 5 |
O God, you know my folly, my guilt is not hidden from you.
| אל-יבשו בי קויך-- אדני יהוה צבאות אל-יכלמו בי מבקשיך-- אלהי ישראל | 6 |
Through me let not any be shamed, who wait for you, Lord God of hosts. Through me let not those be confounded who seek you, O God of Israel.
| כי-עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני | 7 |
It’s in your cause that I have borne taunts, and my face has been covered with shame;
| מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי | 8 |
I became to my kindred a foreigner, to my mother’s sons a stranger.
| כי-קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי | 9 |
It was zeal for your house that consumed me, and the insults they hurled at you fell upon me.
| ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי | 10 |
When I chastened myself with fasting, they took occasion to taunt me.
| ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל | 11 |
When I put on a garment of sackcloth, they made me the theme of a taunt-song.
| ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר | 12 |
Those who sit in the gate make sport of me in the music of drunken songs.
| ואני תפלתי-לך יהוה עת רצון-- אלהים ברב-חסדך ענני באמת ישעך | 13 |
But I pray to you, Lord, for a time of favour. In your great love answer me; with your loyal help, save me
| הצילני מטיט ואל-אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים | 14 |
from sinking down in the mire. Lift me out of the deep deep waters,
| אל-תשטפני שבלת מים-- ואל-תבלעני מצולה ואל-תאטר-עלי באר פיה | 15 |
that the rushing flood may not drown me, that the deep may not swallow me up, nor the pit close her mouth upon me.
| ענני יהוה כי-טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי | 16 |
Answer me, Lord, in your gracious kindness, turn to me in your great compassion.
| ואל-תסתר פניך מעבדך כי-צר-לי מהר ענני | 17 |
Hide not your face from your servant, for I am in trouble; O answer me speedily.
| קרבה אל-נפשי גאלה למען איבי פדני | 18 |
Draw near to me, redeem me; because of my enemies, ransom me.
| אתה ידעת--חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל-צוררי | 19 |
You know how I am insulted; in your sight are all my foes.
| חרפה שברה לבי-- ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי | 20 |
Insult has broken my heart, past cure are my shame and confusion. For pity I looked – there was none! And for comforters, but I found none.
| ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ | 21 |
Poison they gave me for food, and to slake my thirst they gave vinegar.
| יהי-שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש | 22 |
May their table, outspread, be a trap to them, and their peace-offerings be a snare.
| תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד | 23 |
May their eyes be darkened and blind, make them shake without ceasing.
| שפך-עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם | 24 |
Pour your indignation upon them, let your burning wrath overtake them.
| תהי-טירתם נשמה באהליהם אל-יהי ישב | 25 |
May their camp be a desolation, in their tents be there none to live.
| כי-אתה אשר-הכית רדפו ואל-מכאוב חלליך יספרו | 26 |
For those whom you struck, they persecute, and those whom you wounded, they pain yet more.
| תנה-עון על-עונם ואל-יבאו בצדקתך | 27 |
Charge them with sin upon sin, may they not be acquitted by you.
| ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל-יכתבו | 28 |
From the book of life be they blotted, may their names not be written with the righteous.
| ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני | 29 |
Lift me, O God, by your help above my pain and misery.
| אהללה שם-אלהים בשיר ואגדלנו בתודה | 30 |
Then will I praise God in song and magnify him with thanksgiving,
| ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס | 31 |
which shall please the Lord better than ox, or than bullock with horns and hoofs.
| ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם | 32 |
The oppressed shall rejoice at the sight. You who seek after God, let your heart revive.
| כי-שמע אל-אביונים יהוה ואת-אסיריו לא בזה | 33 |
For the Lord listens to the poor, he does not despise his prisoners.
| יהללוהו שמים וארץ ימים וכל-רמש בם | 34 |
Let the heavens and the earth sing his praises, the seas, and all creatures that move in them.
| כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה | 35 |
For God will bring help to Zion, and build up the cities of Judah, his people shall live there in possession.
| וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו-בה | 36 |
His servants’ children shall have it for heritage, and those who love him shall live therein.
