< תהילים 69 >
למנצח על-שושנים לדוד ב הושיעני אלהים-- כי באו מים עד-נפש | 1 |
Save me, O Elohim; for the waters are come in unto my soul.
טבעתי ביון מצולה-- ואין מעמד באתי במעמקי-מים ושבלת שטפתני | 2 |
I sink in deep mire, where there is no standing: I am come into deep waters, where the floods overflow me.
יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני--מיחל לאלהי | 3 |
I am weary of my crying: my throat is dried: mine eyes fail while I wait for my Elohim.
רבו משערות ראשי-- שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר-- אשר לא-גזלתי אז אשיב | 4 |
They that hate me without a cause are more than the hairs of mine head: they that would destroy me, being mine enemies wrongfully, are mighty: then I restored that which I took not away.
אלהים--אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא-נכחדו | 5 |
O Elohim, thou knowest my foolishness; and my sins are not hid from thee.
אל-יבשו בי קויך-- אדני יהוה צבאות אל-יכלמו בי מבקשיך-- אלהי ישראל | 6 |
Let not them that wait on thee, O Sovereign YHWH of hosts, be ashamed for my sake: let not those that seek thee be confounded for my sake, O Elohim of Israel.
כי-עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני | 7 |
Because for thy sake I have borne reproach; shame hath covered my face.
מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי | 8 |
I am become a stranger unto my brethren, and an alien unto my mother's children.
כי-קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי | 9 |
For the zeal of thine house hath eaten me up; and the reproaches of them that reproached thee are fallen upon me.
ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי | 10 |
When I wept, and chastened my soul with fasting, that was to my reproach.
ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל | 11 |
I made sackcloth also my garment; and I became a proverb to them.
ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר | 12 |
They that sit in the gate speak against me; and I was the song of the drunkards.
ואני תפלתי-לך יהוה עת רצון-- אלהים ברב-חסדך ענני באמת ישעך | 13 |
But as for me, my prayer is unto thee, O YHWH, in an acceptable time: O Elohim, in the multitude of thy mercy hear me, in the truth of thy salvation.
הצילני מטיט ואל-אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים | 14 |
Deliver me out of the mire, and let me not sink: let me be delivered from them that hate me, and out of the deep waters.
אל-תשטפני שבלת מים-- ואל-תבלעני מצולה ואל-תאטר-עלי באר פיה | 15 |
Let not the waterflood overflow me, neither let the deep swallow me up, and let not the pit shut her mouth upon me.
ענני יהוה כי-טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי | 16 |
Hear me, O YHWH; for thy lovingkindness is good: turn unto me according to the multitude of thy tender mercies.
ואל-תסתר פניך מעבדך כי-צר-לי מהר ענני | 17 |
And hide not thy face from thy servant; for I am in trouble: hear me speedily.
קרבה אל-נפשי גאלה למען איבי פדני | 18 |
Draw nigh unto my soul, and redeem it: deliver me because of mine enemies.
אתה ידעת--חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל-צוררי | 19 |
Thou hast known my reproach, and my shame, and my dishonour: mine adversaries are all before thee.
חרפה שברה לבי-- ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי | 20 |
Reproach hath broken my heart; and I am full of heaviness: and I looked for some to take pity, but there was none; and for comforters, but I found none.
ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ | 21 |
They gave me also gall for my meat; and in my thirst they gave me vinegar to drink.
יהי-שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש | 22 |
Let their table become a snare before them: and that which should have been for their welfare, let it become a trap.
תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד | 23 |
Let their eyes be darkened, that they see not; and make their loins continually to shake.
שפך-עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם | 24 |
Pour out thine indignation upon them, and let thy wrathful anger take hold of them.
תהי-טירתם נשמה באהליהם אל-יהי ישב | 25 |
Let their habitation be desolate; and let none dwell in their tents.
כי-אתה אשר-הכית רדפו ואל-מכאוב חלליך יספרו | 26 |
For they persecute him whom thou hast smitten; and they talk to the grief of those whom thou hast wounded.
תנה-עון על-עונם ואל-יבאו בצדקתך | 27 |
Add iniquity unto their iniquity: and let them not come into thy righteousness.
ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל-יכתבו | 28 |
Let them be blotted out of the book of the living, and not be written with the righteous.
ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני | 29 |
But I am poor and sorrowful: let thy salvation, O Elohim, set me up on high.
אהללה שם-אלהים בשיר ואגדלנו בתודה | 30 |
I will praise the name of Elohim with a song, and will magnify him with thanksgiving.
ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס | 31 |
This also shall please YHWH better than an ox or bullock that hath horns and hoofs.
ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם | 32 |
The humble shall see this, and be glad: and your heart shall live that seek Elohim.
כי-שמע אל-אביונים יהוה ואת-אסיריו לא בזה | 33 |
For YHWH heareth the poor, and despiseth not his prisoners.
יהללוהו שמים וארץ ימים וכל-רמש בם | 34 |
Let the heaven and earth praise him, the seas, and everything that moveth therein.
כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה | 35 |
For Elohim will save Zion, and will build the cities of Judah: that they may dwell there, and have it in possession.
וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו-בה | 36 |
The seed also of his servants shall inherit it: and they that love his name shall dwell therein.