< תהילים 69 >
למנצח על-שושנים לדוד ב הושיעני אלהים-- כי באו מים עד-נפש | 1 |
Unto the end, for them that shall be changed; for David. SAVE me, O God: for the waters are come in even unto my soul.
טבעתי ביון מצולה-- ואין מעמד באתי במעמקי-מים ושבלת שטפתני | 2 |
I stick fast in the mire of the deep: and there is no sure standing. I am come into the depth of the sea: and a tempest hath overwhelmed me.
יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני--מיחל לאלהי | 3 |
I have laboured with crying; my jaws are become hoarse: my eyes have failed, whilst I hope in my God.
רבו משערות ראשי-- שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר-- אשר לא-גזלתי אז אשיב | 4 |
They are multiplied above the hairs of my head, who hate me without cause. My enemies are grown strong who have wrongfully persecuted me: then did I pay that which I took not away.
אלהים--אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא-נכחדו | 5 |
O God, thou knowest my foolishness; and my offences are not hidden from thee:
אל-יבשו בי קויך-- אדני יהוה צבאות אל-יכלמו בי מבקשיך-- אלהי ישראל | 6 |
Let not them be ashamed for me, who look for thee, O Lord, the Lord of hosts. Let them not be confounded on my account, who seek thee, O God of Israel.
כי-עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני | 7 |
Because for thy sake I have borne reproach; shame hath covered my face.
מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי | 8 |
I am become a stranger to my brethren, and an alien to the sons of my mother.
כי-קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי | 9 |
For the zeal of thy house hath eaten me up: and the reproaches of them that reproached thee are fallen upon me.
ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי | 10 |
And I covered my soul in fasting: and it was made a reproach to me.
ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל | 11 |
And I made haircloth my garment: and I became a byword to them.
ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר | 12 |
They that sat in the gate spoke against me: and they that drank wine made me their song.
ואני תפלתי-לך יהוה עת רצון-- אלהים ברב-חסדך ענני באמת ישעך | 13 |
But as for me, my prayer is to thee, O Lord; for the time of thy good pleasure, O God. In the multitude of thy mercy hear me, in the truth of thy salvation.
הצילני מטיט ואל-אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים | 14 |
Draw me out of the mire, that I may not stick fast: deliver me from them that hate me, and out of the deep waters.
אל-תשטפני שבלת מים-- ואל-תבלעני מצולה ואל-תאטר-עלי באר פיה | 15 |
Let not the tempest of water drown me, nor the deep swallow me up: and let not the pit shut her mouth upon me.
ענני יהוה כי-טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי | 16 |
Hear me, O Lord, for thy mercy is kind; look upon me according to the multitude of thy tender mercies.
ואל-תסתר פניך מעבדך כי-צר-לי מהר ענני | 17 |
And turn not away thy face from thy servant: for I am in trouble, hear me speedily.
קרבה אל-נפשי גאלה למען איבי פדני | 18 |
Attend to my soul, and deliver it: save me because of my enemies.
אתה ידעת--חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל-צוררי | 19 |
Thou knowest my reproach, and my confusion, and my shame.
חרפה שברה לבי-- ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי | 20 |
In thy sight are all they that afflict me; my heart hath expected reproach and misery. And I looked for one that would grieve together with me, but there was none: and for one that would comfort me, and I found none.
ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ | 21 |
And they gave me gall for my food, and in my thirst they gave me vinegar to drink.
יהי-שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש | 22 |
Let their table become as a snare before them, and a recompense, and a stumblingblock.
תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד | 23 |
Let their eyes be darkened that they see not; and their back bend thou down always.
שפך-עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם | 24 |
Pour out thy indignation upon them: and let thy wrathful anger take hold of them.
תהי-טירתם נשמה באהליהם אל-יהי ישב | 25 |
Let their habitation be made desolate: and let there be none to dwell in their tabernacles.
כי-אתה אשר-הכית רדפו ואל-מכאוב חלליך יספרו | 26 |
Because they have persecuted him whom thou hast smitten; and they have added to the grief of my wounds.
תנה-עון על-עונם ואל-יבאו בצדקתך | 27 |
Add thou iniquity upon their iniquity: and let them not come into thy justice.
ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל-יכתבו | 28 |
Let them be blotted out of the book of the living; and with the just let them not be written.
ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני | 29 |
But I am poor and sorrowful: thy salvation, O God, hath set me up.
אהללה שם-אלהים בשיר ואגדלנו בתודה | 30 |
I will praise the name of God with a canticle: and I will magnify him with praise.
ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס | 31 |
And it shall please God better than a young calf, that bringeth forth horns and hoofs.
ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם | 32 |
Let the poor see and rejoice: seek ye God, and your soul shall live.
כי-שמע אל-אביונים יהוה ואת-אסיריו לא בזה | 33 |
For the Lord hath heard the poor: and hath not despised his prisoners.
יהללוהו שמים וארץ ימים וכל-רמש בם | 34 |
Let the heavens and the earth praise him; the sea, and every thing that creepeth therein.
כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה | 35 |
For God will save Sion, and the cities of Juda shall be built up. And they shall dwell there, and acquire it by inheritance.
וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו-בה | 36 |
And the seed of his servants shall possess it; and they that love his name shall dwell therein.