< תהילים 69 >
למנצח על-שושנים לדוד ב הושיעני אלהים-- כי באו מים עד-נפש | 1 |
To the chief Musician. Upon Shoshannim. [A Psalm] of David. Save me, O God; for the waters are come in unto [my] soul.
טבעתי ביון מצולה-- ואין מעמד באתי במעמקי-מים ושבלת שטפתני | 2 |
I sink in deep mire, where there is no standing; I am come into the depths of waters, and the flood overfloweth me.
יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני--מיחל לאלהי | 3 |
I am weary with my crying, my throat is parched; mine eyes fail while I wait for my God.
רבו משערות ראשי-- שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר-- אשר לא-גזלתי אז אשיב | 4 |
They that hate me without a cause are more than the hairs of my head; they that would destroy me, being mine enemies wrongfully, are mighty: then I restored that which I took not away.
אלהים--אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא-נכחדו | 5 |
Thou, O God, knowest my foolishness, and my trespasses are not hidden from thee.
אל-יבשו בי קויך-- אדני יהוה צבאות אל-יכלמו בי מבקשיך-- אלהי ישראל | 6 |
Let not them that wait on thee, Lord, Jehovah of hosts, be ashamed through me; let not those that seek thee be confounded through me, O God of Israel.
כי-עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני | 7 |
Because for thy sake I have borne reproach; confusion hath covered my face.
מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי | 8 |
I am become a stranger unto my brethren, and an alien unto my mother's sons;
כי-קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי | 9 |
For the zeal of thy house hath devoured me, and the reproaches of them that reproach thee have fallen upon me.
ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי | 10 |
And I wept, my soul was fasting: that also was to my reproach; —
ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל | 11 |
And I made sackcloth my garment: then I became a proverb to them.
ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר | 12 |
They that sit in the gate talk of me, and [I am] the song of the drunkards.
ואני תפלתי-לך יהוה עת רצון-- אלהים ברב-חסדך ענני באמת ישעך | 13 |
But as for me, my prayer is unto thee, Jehovah, in an acceptable time: O God, in the abundance of thy loving-kindness answer me, according to the truth of thy salvation:
הצילני מטיט ואל-אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים | 14 |
Deliver me out of the mire, let me not sink; let me be delivered from them that hate me, and out of the depths of waters.
אל-תשטפני שבלת מים-- ואל-תבלעני מצולה ואל-תאטר-עלי באר פיה | 15 |
Let not the flood of waters overflow me, neither let the deep swallow me up; and let not the pit shut its mouth upon me.
ענני יהוה כי-טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי | 16 |
Answer me, O Jehovah; for thy loving-kindness is good: according to the abundance of thy tender mercies, turn toward me;
ואל-תסתר פניך מעבדך כי-צר-לי מהר ענני | 17 |
And hide not thy face from thy servant, for I am in trouble: answer me speedily.
קרבה אל-נפשי גאלה למען איבי פדני | 18 |
Draw nigh unto my soul, be its redeemer; ransom me because of mine enemies.
אתה ידעת--חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל-צוררי | 19 |
Thou knowest my reproach, and my shame, and my dishonour: mine adversaries are all before thee.
חרפה שברה לבי-- ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי | 20 |
Reproach hath broken my heart, and I am overwhelmed: and I looked for sympathy, but there was none; and for comforters, but I found none.
ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ | 21 |
Yea, they gave me gall for my food, and in my thirst they gave me vinegar to drink.
יהי-שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש | 22 |
Let their table become a snare before them, and their very welfare a trap;
תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד | 23 |
Let their eyes be darkened, that they see not, and make their loins continually to shake.
שפך-עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם | 24 |
Pour out thine indignation upon them, and let the fierceness of thine anger take hold of them.
תהי-טירתם נשמה באהליהם אל-יהי ישב | 25 |
Let their habitation be desolate; let there be no dweller in their tents.
כי-אתה אשר-הכית רדפו ואל-מכאוב חלליך יספרו | 26 |
For they persecute him whom thou hast smitten, and they talk for the sorrow of those whom thou hast wounded.
תנה-עון על-עונם ואל-יבאו בצדקתך | 27 |
Add iniquity unto their iniquity, and let them not come into thy righteousness.
ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל-יכתבו | 28 |
Let them be blotted out of the book of life, and not be written with the righteous.
ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני | 29 |
But I am afflicted and sorrowful: let thy salvation, O God, set me secure on high.
אהללה שם-אלהים בשיר ואגדלנו בתודה | 30 |
I will praise the name of God with a song, and will magnify him with thanksgiving;
ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס | 31 |
And it shall please Jehovah more than an ox, — a bullock with horns and cloven hoofs.
ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם | 32 |
The meek shall see it, they shall be glad; ye that seek God, your heart shall live.
כי-שמע אל-אביונים יהוה ואת-אסיריו לא בזה | 33 |
For Jehovah heareth the needy, and despiseth not his prisoners.
יהללוהו שמים וארץ ימים וכל-רמש בם | 34 |
Let heavens and earth praise him; the seas, and everything that moveth therein.
כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה | 35 |
For God will save Zion, and will build the cities of Judah; and they shall dwell there, and possess it:
וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו-בה | 36 |
And the seed of his servants shall inherit it, and they that love his name shall dwell therein.