< תהילים 69 >
למנצח על-שושנים לדוד ב הושיעני אלהים-- כי באו מים עד-נפש | 1 |
For the end, [a Psalm] of David, for alternate [strains]. Save me, O God; for the waters have come in to my soul.
טבעתי ביון מצולה-- ואין מעמד באתי במעמקי-מים ושבלת שטפתני | 2 |
I am stuck fast in deep mire, and there is no standing: I am come in to the depths of the sea, and a storm has overwhelmed me.
יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני--מיחל לאלהי | 3 |
I am weary [of] crying, my throat has become hoarse; mine eyes have failed by my waiting on my God.
רבו משערות ראשי-- שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר-- אשר לא-גזלתי אז אשיב | 4 |
They that hate me without a cause are more than the hairs of my head: my enemies that persecute me unrighteously are strengthened: then I restored that which I took not away.
אלהים--אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא-נכחדו | 5 |
O God, thou knowest my foolishness; and my transgressions are not hidden from thee.
אל-יבשו בי קויך-- אדני יהוה צבאות אל-יכלמו בי מבקשיך-- אלהי ישראל | 6 |
Let not them that wait on thee, O Lord of hosts, be ashamed on my account: let not them that seek thee, be ashamed on my account, O God of Israel.
כי-עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני | 7 |
For I have suffered reproach for thy sake; shame has covered my face.
מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי | 8 |
I became strange to my brethren, and a stranger to my mother's children.
כי-קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי | 9 |
For the zeal of thine house has eaten me up; and the reproaches of them that reproached thee are fallen upon me.
ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי | 10 |
And I bowed down my soul with fasting, and that was made my reproach.
ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל | 11 |
And I put on sackcloth for my covering; and I became a proverb to them.
ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר | 12 |
They that sit in the gate talked against me, and they that drank wine sang against me.
ואני תפלתי-לך יהוה עת רצון-- אלהים ברב-חסדך ענני באמת ישעך | 13 |
But I [will cry] to thee, O Lord, in my prayer; O God, it is a propitious time: in the multitude of thy mercy hear me, in the truth of thy salvation.
הצילני מטיט ואל-אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים | 14 |
Save me from the mire, that I stick not [in it]: let me be delivered from them that hate me, and from the deep waters.
אל-תשטפני שבלת מים-- ואל-תבלעני מצולה ואל-תאטר-עלי באר פיה | 15 |
Let not the waterflood drown me, nor let the deep swallow me up; neither let the well shut its mouth upon me.
ענני יהוה כי-טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי | 16 |
Hear me, O Lord; for thy mercy is good: according to the multitude of thy compassions look upon me.
ואל-תסתר פניך מעבדך כי-צר-לי מהר ענני | 17 |
And turn not away thy face from thy servant; for I am afflicted: hear me speedily.
קרבה אל-נפשי גאלה למען איבי פדני | 18 |
Draw nigh to my soul and redeem it: deliver me because of mine enemies.
אתה ידעת--חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל-צוררי | 19 |
For thou knowest my reproach, and my shame, and my confusion; all that afflict me are before thee.
חרפה שברה לבי-- ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי | 20 |
My soul has waited for reproach and misery; and I waited for one to grieve with me, but there was none; and for one to comfort me, but I found none.
ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ | 21 |
They gave [me] also gall for my food, and made me drink vinegar for my thirst.
יהי-שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש | 22 |
Let their table before them be for a snare, and for a recompense, and for a stumbling-block.
תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד | 23 |
Let their eyes be darkened that they should not see; and bow down their back continually.
שפך-עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם | 24 |
Pour out thy wrath upon them, and let the fury of thine anger take hold on them.
תהי-טירתם נשמה באהליהם אל-יהי ישב | 25 |
Let their habitation be made desolate; and let there be no inhabitant in their tents:
כי-אתה אשר-הכית רדפו ואל-מכאוב חלליך יספרו | 26 |
Because they persecuted him whom thou hast smitten; and they have added to the grief of my wounds.
תנה-עון על-עונם ואל-יבאו בצדקתך | 27 |
Add iniquity to their iniquity; and let them not come into thy righteousness.
ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל-יכתבו | 28 |
Let them be blotted out of the book of the living, and let them not be written with the righteous.
ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני | 29 |
I am poor and sorrowful; but the salvation of thy countenance has helped me.
אהללה שם-אלהים בשיר ואגדלנו בתודה | 30 |
I will praise the name of my God with a song, I will magnify him with praise;
ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס | 31 |
and [this] shall please God more than a young calf having horns and hoofs.
ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם | 32 |
Let the poor see and rejoice; seek the Lord diligently, and ye shall live.
כי-שמע אל-אביונים יהוה ואת-אסיריו לא בזה | 33 |
For the Lord hears the poor, and does not set at nought his fettered ones.
יהללוהו שמים וארץ ימים וכל-רמש בם | 34 |
Let the heavens and the earth raise him, the sea, and all things moving in them.
כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה | 35 |
For God will save Sion, and the cities of Judea shall be built; and [men] shall dwell there, and inherit it.
וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו-בה | 36 |
And the seed of his servants shall possess it, and they that love his name shall dwell therein.