< תהילים 68 >
למנצח לדוד מזמור שיר ב יקום אלהים יפוצו אויביו וינוסו משנאיו מפניו | 1 |
För sångmästaren; av David; en psalm, en sång.
כהנדף עשן תנדף כהמס דונג מפני-אש-- יאבדו רשעים מפני אלהים | 2 |
Gud står upp; hans fiender varda förskingrade, och de som hata honom fly för hans ansikte.
וצדיקים--ישמחו יעלצו לפני אלהים וישישו בשמחה | 3 |
Såsom rök fördrives, så fördrivas de av dig; likasom vaxet smälter för eld, så förgås de ogudaktiga för Guds ansikte.
שירו לאלהים-- זמרו שמו סלו לרכב בערבות--ביה שמו ועלזו לפניו | 4 |
Men de rättfärdiga äro glada, de fröjda sig inför Gud och jubla i glädje.
אבי יתומים ודין אלמנות-- אלהים במעון קדשו | 5 |
Sjungen till Guds ära, lovsägen hans namn. Gören väg för honom som drager fram genom öknarna. Hans namn är HERREN, fröjdens inför honom;
אלהים מושיב יחידים ביתה-- מוציא אסירים בכושרות אך סוררים שכנו צחיחה | 6 |
de faderlösas fader och änkors försvarare, Gud i sin heliga boning,
אלהים--בצאתך לפני עמך בצעדך בישימון סלה | 7 |
en Gud som förhjälper de ensamma till ett hem, och som för de fångna ut till lycka; allenast de gensträviga måste bo i en öken.
ארץ רעשה אף-שמים נטפו-- מפני אלהים זה סיני-- מפני אלהים אלהי ישראל | 8 |
Gud, när du drog ut i spetsen för ditt folk, när du gick fram i ödemarken, (Sela)
גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה | 9 |
då bävade jorden, då utgöt himmelen sina flöden inför Guds ansikte; ja, Sinai bävade för Guds ansikte; Israels Guds.
חיתך ישבו-בה תכין בטובתך לעני אלהים | 10 |
Ett nåderikt regn lät du falla, o Gud; ditt arvland, som försmäktade, vederkvickte du.
אדני יתן-אמר המבשרות צבא רב | 11 |
Din skara fick bo däri; genom din godhet beredde du det åt de betryckta, o Gud.
מלכי צבאות ידדון ידדון ונות-בית תחלק שלל | 12 |
Herren låter höra sitt ord, stor är skaran av kvinnor som båda glädje:
אם-תשכבון בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ | 13 |
»Härskarornas konungar fly, de fly, och husmodern därhemma får utskifta byte.
בפרש שדי מלכים בה-- תשלג בצלמון | 14 |
Viljen I då ligga stilla inom edra hägnader? Duvans vingar äro höljda i silver, och hennes fjädrar skimra av guld.
הר-אלהים הר-בשן הר גבננים הר-בשן | 15 |
När den Allsmäktige förströr konungarna i landet, faller snö på Salmon.»
למה תרצדון-- הרים גבננים ההר--חמד אלהים לשבתו אף-יהוה ישכן לנצח | 16 |
Ett Guds berg är Basans berg, ett högtoppigt berg är Basans berg.
רכב אלהים רבתים אלפי שנאן אדני בם סיני בקדש | 17 |
Men varför sen I så avogt, I höga berg, på det berg som Gud har utkorat till sitt säte, det där ock HERREN skall bo för alltid?
עלית למרום שבית שבי-- לקחת מתנות באדם ואף סוררים לשכן יה אלהים | 18 |
Guds vagnar äro tiotusenden, tusen och åter tusen; Herren drog fram med dem, Sinai är nu i helgedomen.
ברוך אדני יום יום יעמס-לנו--האל ישועתנו סלה | 19 |
Du for upp i höjden, du tog fångar, du undfick gåvor bland människorna, ja, också de gensträviga skola bo hos HERREN Gud.
האל לנו אל למושעות וליהוה אדני--למות תצאות | 20 |
Lovad vare Herren! Dag efter dag bär han oss; Gud är vår frälsning. (Sela)
אך-אלהים--ימחץ ראש איביו קדקד שער--מתהלך באשמיו | 21 |
Gud är för oss en Gud som frälsar, och hos HERREN, Herren finnes räddning från döden.
אמר אדני מבשן אשיב אשיב ממצלות ים | 22 |
Men Gud sönderkrossar sina fienders huvuden, krossar hjässan på den som går där med skuld.
למען תמחץ רגלך--בדם לשון כלביך--מאיבים מנהו | 23 |
Herren säger: »Från Basan skall jag hämta dem, från havets djup skall jag hämta dem upp,
ראו הליכותיך אלהים הליכות אלי מלכי בקדש | 24 |
så att du kan stampa med din fot i blod och låta dina hundars tunga få sin del av fienderna.»
קדמו שרים אחר נגנים בתוך עלמות תופפות | 25 |
Man ser, o Gud, ditt högtidståg, min Guds, min konungs, tåg inne i helgedomen.
במקהלות ברכו אלהים אדני ממקור ישראל | 26 |
Främst gå sångare, harpospelare följa efter, mitt ibland unga kvinnor som slå på pukor.
שם בנימן צעיר רדם--שרי יהודה רגמתם שרי זבלון שרי נפתלי | 27 |
Lova Gud i församlingarna, loven Herren, I av Israels brunn.
צוה אלהיך עזך עוזה אלהים--זו פעלת לנו | 28 |
Där går Benjamin, den yngste, han för dem an; där går skaran av Juda furstar, Sebulons furstar, Naftalis furstar.
מהיכלך על-ירושלם-- לך יובילו מלכים שי | 29 |
Din Gud har beskärt dig makt; så håll nu vid makt, o Gud, vad du har gjort för oss.
גער חית קנה עדת אבירים בעגלי עמים-- מתרפס ברצי-כסף בזר עמים קרבות יחפצו | 30 |
I ditt tempel i Jerusalem bäre konungar fram sina skänker åt dig.
יאתיו חשמנים מני מצרים כוש תריץ ידיו לאלהים | 31 |
Näps odjuret i vassen, tjurarnas hop med deras kalvar, folken, må de ödmjukt hylla dig med sina silverstycken. Ja, han förströr de folk som finna behag i krig.
ממלכות הארץ שירו לאלהים זמרו אדני סלה | 32 |
De mäktige skola komma hit från Egypten, Etiopien skall skynda hit till Gud, med gåvor i händerna.
לרכב בשמי שמי-קדם-- הן יתן בקולו קול עז | 33 |
I riken på jorden, sjungen till Guds ära; lovsägen Herren, (Sela)
תנו עז לאלהים על-ישראל גאותו ועזו בשחקים | 34 |
honom som far fram på urtidshimlarnas himmel. Ja, där låter han höra sin röst, en mäktig röst.
נורא אלהים ממקדשיך אל ישראל-- הוא נתן עז ותעצמות לעם ברוך אלהים | 35 |
Given Gud makten; över Israel är hans härlighet, och hans makt är i skyarna. Fruktansvärd är du, Gud, i din helgedom; Israels Gud, han giver makt och styrka åt sitt folk. Lovad vare Gud!