< תהילים 68 >
למנצח לדוד מזמור שיר ב יקום אלהים יפוצו אויביו וינוסו משנאיו מפניו | 1 |
Auf den Siegesspender, von David, ein Lied, ein Gesang. Erhebt sich Gott, dann stieben seine Feinde fort, und seine Hasser fliehn vor ihm.
כהנדף עשן תנדף כהמס דונג מפני-אש-- יאבדו רשעים מפני אלהים | 2 |
Wie Rauch verschwindet, wenn es stürmt, wie vor dem Feuer Wachs zerschmilzt, also vergehn vor Gottes Angesicht die Frevler.
וצדיקים--ישמחו יעלצו לפני אלהים וישישו בשמחה | 3 |
Die Frommen aber freuen sich, vor Gottes Angesicht frohlockend, in Freude, voller Fröhlichkeit.
שירו לאלהים-- זמרו שמו סלו לרכב בערבות--ביה שמו ועלזו לפניו | 4 |
Lobsinget Gott! Singt seinem Namen! Die Bahn macht frei für den, der durch die Wüsten fährt! "Herr" ist sein Name,
אבי יתומים ודין אלמנות-- אלהים במעון קדשו | 5 |
"der Waisen Vater und der Witwen Anwalt, Gott". Vor ihm in seiner heiligen Wohnung freuet euch!
אלהים מושיב יחידים ביתה-- מוציא אסירים בכושרות אך סוררים שכנו צחיחה | 6 |
Gott bringt Einsame in die Heimat wieder, wenn er die Eingekerkerten in Freiheit setzt. Nur Widerspenstige verbleiben in dem dürren Land.
אלהים--בצאתך לפני עמך בצעדך בישימון סלה | 7 |
Gott, als Du auszogst an der Spitze Deines Volkes und durch die Wüste schrittest, (Sela)
ארץ רעשה אף-שמים נטפו-- מפני אלהים זה סיני-- מפני אלהים אלהי ישראל | 8 |
erzitterte die Erde. Der Himmel selbst zerfloß vor Gott dort an dem Sinai vor Gott, dem Gott von Israel.
גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה | 9 |
Du mögest wieder Regen reichlich niederströmen lassen, Gott, um so Dein mattes Erbland zu erquicken, das am verschmachten!
חיתך ישבו-בה תכין בטובתך לעני אלהים | 10 |
Und Deine Leute, die drin wohnen, mögst Du zur rechten Zeit durch Deine Güte, Gott, versorgen!
אדני יתן-אמר המבשרות צבא רב | 11 |
Der Herr ließ wieder donnern, beschloß der Völkerscharen Heer.
מלכי צבאות ידדון ידדון ונות-בית תחלק שלל | 12 |
Die Könige der Völker floh'n in wilder Flucht, daß Schwächlinge selbst Beute teilten.
אם-תשכבון בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ | 13 |
Hinsanken sie auf Düngerstätten, in Kot versteckt, mit Schmach bedeckt, und ihre Reiterscharen in Morast vergraben.
בפרש שדי מלכים בה-- תשלג בצלמון | 14 |
Als der Allmächtige die Könige zerstreute, da fielen sie in Schauern auf dem Salmon,
הר-אלהים הר-בשן הר גבננים הר-בשן | 15 |
auf diesem hohen Berge, diesem Basansberge. Ein kuppenreicher Berg ist dieser Basansberg.
למה תרצדון-- הרים גבננים ההר--חמד אלהים לשבתו אף-יהוה ישכן לנצח | 16 |
Warum, ihr kuppenreichen Berge, seid ihr neidisch? Den einen Berg hat Gott zu seinem Sitze sich gewünscht; ja, ihn bewohnt der Herr auf ewig.
רכב אלהים רבתים אלפי שנאן אדני בם סיני בקדש | 17 |
Der Reiter Gottes sind's Zehntausende, gar viele Tausende. Bei ihnen ist der Herr, wie einst auf Sinai, so jetzt im Heiligtum. -
עלית למרום שבית שבי-- לקחת מתנות באדם ואף סוררים לשכן יה אלהים | 18 |
Du zogst zur Höhe, nahmst Gefangene gefangen, empfingest Menschen als Geschenk, die sich gesträubt, an Gott, den Herrn, zu glauben. -
ברוך אדני יום יום יעמס-לנו--האל ישועתנו סלה | 19 |
Gepriesen sei der Herr, der täglich für uns sorgt, Gott unsere Hilfe! (Sela)
האל לנו אל למושעות וליהוה אדני--למות תצאות | 20 |
Des Heiles Gott ist Gott für uns. Der Herr, der Herr, hat manchen Ausweg aus dem Tode.
אך-אלהים--ימחץ ראש איביו קדקד שער--מתהלך באשמיו | 21 |
Ja, seiner Feinde Haupt hat Gott zerschmettert, den Haarbuschhelm des Mannes, der in seinen Sünden wandelt.
אמר אדני מבשן אשיב אשיב ממצלות ים | 22 |
Verkündet hat der Herr: "Die Ausgeschämten hole ich. Ich hole her die aufgeblasenen Schurken,
למען תמחץ רגלך--בדם לשון כלביך--מאיבים מנהו | 23 |
daß blutig kann dein Fuß zertreten, die dich lästerten, in einem Augenblicke die verhaßten Hunde."
ראו הליכותיך אלהים הליכות אלי מלכי בקדש | 24 |
Da sah man Deinen Zug, o Gott, den meines Gottes, meines Königs, in dem Heiligtum.
קדמו שרים אחר נגנים בתוך עלמות תופפות | 25 |
Vorn an der Spitze zogen Sänger, hinten Saitenspieler her und in der Mitte paukenschlagende Jungfrauen.
במקהלות ברכו אלהים אדני ממקור ישראל | 26 |
Israel lobte seinen Gott in Chören und mit Musik den Herrn.
שם בנימן צעיר רדם--שרי יהודה רגמתם שרי זבלון שרי נפתלי | 27 |
Den Takt gab Benjamin, der jüngste. Die Fürsten Judas, Zabulons und Naphtalis, sie klatschten in die Hände. -
צוה אלהיך עזך עוזה אלהים--זו פעלת לנו | 28 |
Entbiete wiederum, Gott, Deine Macht, von Deinem Tempel aus, die Macht, mit der Du bisher, Gott, für uns gewirkt,
מהיכלך על-ירושלם-- לך יובילו מלכים שי | 29 |
daß Könige Dir Gaben für Jerusalem darbringen!
גער חית קנה עדת אבירים בעגלי עמים-- מתרפס ברצי-כסף בזר עמים קרבות יחפצו | 30 |
Bedroh die Lanzenschar, das Rossevolk, das unter Völkern meist verpflanzte, das zu den Silbergängen sich hinunterläßt! Zerstreu die Völker, die an Kriegen Freude haben!
יאתיו חשמנים מני מצרים כוש תריץ ידיו לאלהים | 31 |
Gesandte sollen aus Ägypten kommen; zu Gott soll seine Hände Äthiopien ausstrecken!
ממלכות הארץ שירו לאלהים זמרו אדני סלה | 32 |
Dann singt, ihr Erdenreiche, Gottes Lob! Lobsingt dem Herrn, (Sela)
לרכב בשמי שמי-קדם-- הן יתן בקולו קול עז | 33 |
der durch der Himmel Himmel, den uralten, fährt, der seine Stimme wieder tönen läßt, gar eine mächtige Stimme!
תנו עז לאלהים על-ישראל גאותו ועזו בשחקים | 34 |
Die Ehre gebet Gott, ihm, dessen Hoheit wartet über Israel, und in den Wolken zeigt sich furchtbar seine Macht.
נורא אלהים ממקדשיך אל ישראל-- הוא נתן עז ותעצמות לעם ברוך אלהים | 35 |
Von alters ist Gott hocherhaben. Wer gleicht dem Gotte Israels, der Macht verleiht und Kraft dem Volk, das würdig ist des Gottessegens?