תהילים 68
| למנצח לדוד מזמור שיר ב יקום אלהים יפוצו אויביו וינוסו משנאיו מפניו | 1 |
“To the chief musician, by David, a Psalm or song.” Oh that God would arise, that his enemies might be scattered, and those that hate him might flee before him.
| כהנדף עשן תנדף כהמס דונג מפני-אש-- יאבדו רשעים מפני אלהים | 2 |
As smoke is driven off, so drive them away: as wax melteth before the fire, so let the wicked perish at the presence of God.
| וצדיקים--ישמחו יעלצו לפני אלהים וישישו בשמחה | 3 |
But the righteous shall rejoice; they shall exult before God: yea, they shall be exceedingly joyful.
| שירו לאלהים-- זמרו שמו סלו לרכב בערבות--ביה שמו ועלזו לפניו | 4 |
Sing unto God, sing praises to his name; extol him who rideth upon the heavens: the Everlasting is his name, and rejoice before him.
| אבי יתומים ודין אלמנות-- אלהים במעון קדשו | 5 |
A father of the fatherless, and a judge of the widows, is God in his holy habitation.
| אלהים מושיב יחידים ביתה-- מוציא אסירים בכושרות אך סוררים שכנו צחיחה | 6 |
God places those who are solitary in the midst of their families: he bringeth out those who are bound unto happiness; but the rebellious dwell in a dry land.
| אלהים--בצאתך לפני עמך בצעדך בישימון סלה | 7 |
O God, when thou didst go forth before thy people, when thou didst tread along through the wilderness—Selah—
| ארץ רעשה אף-שמים נטפו-- מפני אלהים זה סיני-- מפני אלהים אלהי ישראל | 8 |
The earth quaked, also the heavens dropped at the presence of God, yea, this Sinai, at the presence of God, the God of Israel.
| גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה | 9 |
Rain of beneficence didst thou pour down, O God, whereby thou didst truly strengthen thy heritage, when it was weary.
| חיתך ישבו-בה תכין בטובתך לעני אלהים | 10 |
Thy assembly dwelt therein: thou didst prepare it with thy goodness for the afflicted [people]. O God,
| אדני יתן-אמר המבשרות צבא רב | 11 |
The Lord gave [happy] tidings; they are published by the female messengers, a numerous host.
| מלכי צבאות ידדון ידדון ונות-בית תחלק שלל | 12 |
The kings of the armies flee away—flee away: yet she that tarried at home divideth the spoil.
| אם-תשכבון בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ | 13 |
When ye lie still between the folds [of your cattle], [ye will be like] the wings of the dove covered with sliver, and her pinions shining with flaming gold.
| בפרש שדי מלכים בה-- תשלג בצלמון | 14 |
When the Almighty scattered kings in the midst of her, then even in darkness shone light [as pure] as snow.
| הר-אלהים הר-בשן הר גבננים הר-בשן | 15 |
A mountain of God is the mount of Bashan; many peaks hath the mount of Bashan.
| למה תרצדון-- הרים גבננים ההר--חמד אלהים לשבתו אף-יהוה ישכן לנצח | 16 |
Why watch ye enviously, ye many-peaked mountains, yonder mountain which God hath chosen for his residence? yea, the Lord will also dwell [there] for ever.
| רכב אלהים רבתים אלפי שנאן אדני בם סיני בקדש | 17 |
The chariots of God are two myriads; thousands of angels [follow him]: the Lord is among them: so is Sinai holy [among mountains].
| עלית למרום שבית שבי-- לקחת מתנות באדם ואף סוררים לשכן יה אלהים | 18 |
Thou didst ascend on high, lead away captives, receive gifts among men, yea, even the rebellious, to dwell among them. O Lord God.
| ברוך אדני יום יום יעמס-לנו--האל ישועתנו סלה | 19 |
Blessed be the Lord; day by day he loadeth us [with benefits]; our God is our salvation. (Selah)
| האל לנו אל למושעות וליהוה אדני--למות תצאות | 20 |
Our God is to us the God of salvation: and by the Eternal the Lord are the escapes from death.
| אך-אלהים--ימחץ ראש איביו קדקד שער--מתהלך באשמיו | 21 |
But God will crush the head of his enemies, the hairy skull of him who walketh in his guiltiness.
| אמר אדני מבשן אשיב אשיב ממצלות ים | 22 |
The Lord hath said, From Bashan will I bring back, I will bring back from the depths of the sea:
| למען תמחץ רגלך--בדם לשון כלביך--מאיבים מנהו | 23 |
In order that thou mayest wade with thy feet in blood, feeding the tongue of thy dogs from the enemies' blood.
| ראו הליכותיך אלהים הליכות אלי מלכי בקדש | 24 |
Men see thy goings forth, O God! the goings forth of my God, my King, into the sanctuary.
| קדמו שרים אחר נגנים בתוך עלמות תופפות | 25 |
First come singers, then follow players on instruments, in the midst of maidens playing on timbrels.
| במקהלות ברכו אלהים אדני ממקור ישראל | 26 |
In assemblies bless ye God, [praise] the Lord, ye sprung from Israel's fountain.
| שם בנימן צעיר רדם--שרי יהודה רגמתם שרי זבלון שרי נפתלי | 27 |
There Benjamin the youngest leadeth them on, the princes of Judah in purple robes, the princes of Zebulun, the princes of Naphtali.
| צוה אלהיך עזך עוזה אלהים--זו פעלת לנו | 28 |
Thy God hath ordained the rule to thee: strengthen, O God, what thou hast wrought for us.
| מהיכלך על-ירושלם-- לך יובילו מלכים שי | 29 |
Because of thy temple over Jerusalem shall kings bring presents unto thee.
| גער חית קנה עדת אבירים בעגלי עמים-- מתרפס ברצי-כסף בזר עמים קרבות יחפצו | 30 |
Rebuke the wild beasts hiding among the reeds, the troops of steers among the calves of nations, that hasten along with presents of silver. He scattereth nations that are eager for the fight.
| יאתיו חשמנים מני מצרים כוש תריץ ידיו לאלהים | 31 |
Nobles will come out of Egypt: Ethiopia will stretch forth eagerly her hands unto God.
| ממלכות הארץ שירו לאלהים זמרו אדני סלה | 32 |
Kingdoms of the earth, sing unto God; sing praises unto the Lord: (Selah)
| לרכב בשמי שמי-קדם-- הן יתן בקולו קול עז | 33 |
To him who rideth over the highest heavens, of ancient days: hear! he sendeth forth his voice, the voice of might.
| תנו עז לאלהים על-ישראל גאותו ועזו בשחקים | 34 |
Ascribe ye strength unto God: his excellency is over Israel, and his strength is in the skies.
| נורא אלהים ממקדשיך אל ישראל-- הוא נתן עז ותעצמות לעם ברוך אלהים | 35 |
Thou art tremendous, O God, from thy holy residences: O God of Israel, [thou art] he that givest strength and power unto [thy] people. Blessed be God.
