תהילים 66
| למנצח שיר מזמור הריעו לאלהים כל-הארץ | 1 |
För sångmästaren; en sång, en psalm. Höjen jubel till Gud, alla länder;
| זמרו כבוד-שמו שימו כבוד תהלתו | 2 |
lovsjungen hans namns ära, given honom ära och pris.
| אמרו לאלהים מה-נורא מעשיך ברב עזך יכחשו לך איביך | 3 |
Sägen till Gud: Huru underbara äro icke dina gärningar! För din stora makts skull visa dina fiender dig underdånighet.
| כל-הארץ ישתחוו לך--ויזמרו-לך יזמרו שמך סלה | 4 |
Alla länder skola tillbedja och lovsjunga dig; de skola lovsjunga ditt namn. (Sela)
| לכו וראו מפעלות אלהים נורא עלילה על-בני אדם | 5 |
Kommen och sen vad Gud har gjort; underbara äro hans gärningar mot människors barn.
| הפך ים ליבשה--בנהר יעברו ברגל שם נשמחה-בו | 6 |
Han förvandlade havet till torrt land; till fots gingo de genom floden; då gladdes vi över honom.
| משל בגבורתו עולם-- עיניו בגוים תצפינה הסוררים אל-ירימו (ירומו) למו סלה | 7 |
Genom sin makt råder han evinnerligen, hans ögon giva akt på hedningarna; de gensträviga må icke förhäva sig. (Sela)
| ברכו עמים אלהינו והשמיעו קול תהלתו | 8 |
Prisen, I folk, vår Gud, och låten hans lov ljuda högt;
| השם נפשנו בחיים ולא-נתן למוט רגלנו | 9 |
ty han har beskärt liv åt vår själ och har icke låtit vår fot vackla.
| כי-בחנתנו אלהים צרפתנו כצרף-כסף | 10 |
Ty väl prövade de oss, o Gud, du luttrade oss, såsom silver luttras;
| הבאתנו במצודה שמת מועקה במתנינו | 11 |
du förde oss in i fängelse, du lade en tung börda på vår rygg;
| הרכבת אנוש לראשנו באנו-באש ובמים ותוציאנו לרויה | 12 |
du lät människor fara fram över vårt huvud, vi måste gå genom eld och vatten. Men du har fört oss ut och vederkvickt oss.
| אבוא ביתך בעולות אשלם לך נדרי | 13 |
Så kommer jag då till ditt hus med brännoffer, jag vill infria mina löften till dig,
| אשר-פצו שפתי ודבר-פי בצר-לי | 14 |
dem till vilka mina låppar öppnade sig, och som min mun uttalade i min nöd.
| עלות מיחים אעלה-לך עם-קטרת אילים אעשה בקר עם-עתודים סלה | 15 |
Brännoffer av feta får vill jag frambära åt dig, med offerånga av vädurar; jag vill offra både tjurar och bockar. (Sela)
| לכו-שמעו ואספרה כל-יראי אלהים אשר עשה לנפשי | 16 |
Kommen och hören, så vill jag förtälja för eder, I alla som frukten Gud, vad han har gjort mot min själ.
| אליו פי-קראתי ורומם תחת לשוני | 17 |
Till honom ropade jag med min mun, och lovsång var redan på min tunga.
| און אם-ראיתי בלבי-- לא ישמע אדני | 18 |
Om jag hade förehaft något orätt i mitt hjärta, så skulle Herren icke höra mig.
| אכן שמע אלהים הקשיב בקול תפלתי | 19 |
Men Gud har hört mig, han har aktat på mitt bönerop.
| ברוך אלהים-- אשר לא-הסיר תפלתי וחסדו מאתי | 20 |
Lovad vare Gud, som icke har förkastat min bön eller vänt ifrån mig sin nåd!
