תהילים 66
| למנצח שיר מזמור הריעו לאלהים כל-הארץ | 1 |
Til sangmesteren; en sang, en salme. Rop med fryd for Gud, all jorden!
| זמרו כבוד-שמו שימו כבוד תהלתו | 2 |
Syng ut hans navns ære, gi ham ære til hans pris!
| אמרו לאלהים מה-נורא מעשיך ברב עזך יכחשו לך איביך | 3 |
Si til Gud: Hvor forferdelige er dine gjerninger! For din store makts skyld skal dine fiender hykle for dig.
| כל-הארץ ישתחוו לך--ויזמרו-לך יזמרו שמך סלה | 4 |
All jorden skal tilbede dig og lovsynge dig, de skal lovsynge ditt navn. (Sela)
| לכו וראו מפעלות אלהים נורא עלילה על-בני אדם | 5 |
Kom og se Guds gjerninger! Han er forferdelig i gjerning mot menneskenes barn.
| הפך ים ליבשה--בנהר יעברו ברגל שם נשמחה-בו | 6 |
Han gjorde havet om til tørt land, gjennem strømmen gikk de til fots; der gledet vi oss i ham.
| משל בגבורתו עולם-- עיניו בגוים תצפינה הסוררים אל-ירימו (ירומו) למו סלה | 7 |
Han hersker med sitt velde evindelig, hans øine gir akt på hedningene; de gjenstridige må ikke ophøie sig. (Sela)
| ברכו עמים אלהינו והשמיעו קול תהלתו | 8 |
I folkeslag, lov vår Gud og forkynn hans pris med høi røst,
| השם נפשנו בחיים ולא-נתן למוט רגלנו | 9 |
han som holdt vår sjel i live og ikke lot vår fot vakle!
| כי-בחנתנו אלהים צרפתנו כצרף-כסף | 10 |
For du prøvde oss, Gud, du renset oss, likesom de renser sølv.
| הבאתנו במצודה שמת מועקה במתנינו | 11 |
Du førte oss inn i et garn, du la en trykkende byrde på våre lender.
| הרכבת אנוש לראשנו באנו-באש ובמים ותוציאנו לרויה | 12 |
Du lot mennesker fare frem over vårt hode; vi kom i ild og i vann. Men du førte oss ut til vederkvegelse.
| אבוא ביתך בעולות אשלם לך נדרי | 13 |
Jeg vil gå inn i ditt hus med brennoffer, jeg vil gi dig det jeg har lovt,
| אשר-פצו שפתי ודבר-פי בצר-לי | 14 |
det som gikk over mine leber, og som min munn talte i min nød.
| עלות מיחים אעלה-לך עם-קטרת אילים אעשה בקר עם-עתודים סלה | 15 |
Jeg vil ofre dig brennoffere av fett kveg med duft av værer; jeg vil ofre okser tillikemed bukker. (Sela)
| לכו-שמעו ואספרה כל-יראי אלהים אשר עשה לנפשי | 16 |
Kom, hør, alle I som frykter Gud; jeg vil fortelle hvad han har gjort mot min sjel.
| אליו פי-קראתי ורומם תחת לשוני | 17 |
Til ham ropte jeg med min munn, og lovsang var under min tunge.
| און אם-ראיתי בלבי-- לא ישמע אדני | 18 |
Hadde jeg urett for øie i mitt hjerte, så vilde Herren ikke høre.
| אכן שמע אלהים הקשיב בקול תפלתי | 19 |
Men Gud har hørt, han har aktet på mitt bønnerop.
| ברוך אלהים-- אשר לא-הסיר תפלתי וחסדו מאתי | 20 |
Lovet være Gud, som ikke avviste min bønn og ikke tok sin miskunnhet fra mig!
