< תהילים 66 >
למנצח שיר מזמור הריעו לאלהים כל-הארץ | 1 |
In finem. Canticum psalmi resurrectionis. [Jubilate Deo, omnis terra;
זמרו כבוד-שמו שימו כבוד תהלתו | 2 |
psalmum dicite nomini ejus; date gloriam laudi ejus.
אמרו לאלהים מה-נורא מעשיך ברב עזך יכחשו לך איביך | 3 |
Dicite Deo: Quam terribilia sunt opera tua, Domine! in multitudine virtutis tuæ mentientur tibi inimici tui.
כל-הארץ ישתחוו לך--ויזמרו-לך יזמרו שמך סלה | 4 |
Omnis terra adoret te, et psallat tibi; psalmum dicat nomini tuo.
לכו וראו מפעלות אלהים נורא עלילה על-בני אדם | 5 |
Venite, et videte opera Dei: terribilis in consiliis super filios hominum.
הפך ים ליבשה--בנהר יעברו ברגל שם נשמחה-בו | 6 |
Qui convertit mare in aridam; in flumine pertransibunt pede: ibi lætabimur in ipso.
משל בגבורתו עולם-- עיניו בגוים תצפינה הסוררים אל-ירימו (ירומו) למו סלה | 7 |
Qui dominatur in virtute sua in æternum; oculi ejus super gentes respiciunt: qui exasperant non exaltentur in semetipsis.
ברכו עמים אלהינו והשמיעו קול תהלתו | 8 |
Benedicite, gentes, Deum nostrum, et auditam facite vocem laudis ejus:
השם נפשנו בחיים ולא-נתן למוט רגלנו | 9 |
qui posuit animam meam ad vitam, et non dedit in commotionem pedes meos.
כי-בחנתנו אלהים צרפתנו כצרף-כסף | 10 |
Quoniam probasti nos, Deus; igne nos examinasti, sicut examinatur argentum.
הבאתנו במצודה שמת מועקה במתנינו | 11 |
Induxisti nos in laqueum; posuisti tribulationes in dorso nostro;
הרכבת אנוש לראשנו באנו-באש ובמים ותוציאנו לרויה | 12 |
imposuisti homines super capita nostra. Transivimus per ignem et aquam, et eduxisti nos in refrigerium.
אבוא ביתך בעולות אשלם לך נדרי | 13 |
Introibo in domum tuam in holocaustis; reddam tibi vota mea
אשר-פצו שפתי ודבר-פי בצר-לי | 14 |
quæ distinxerunt labia mea: et locutum est os meum in tribulatione mea.
עלות מיחים אעלה-לך עם-קטרת אילים אעשה בקר עם-עתודים סלה | 15 |
Holocausta medullata offeram tibi, cum incenso arietum; offeram tibi boves cum hircis.
לכו-שמעו ואספרה כל-יראי אלהים אשר עשה לנפשי | 16 |
Venite, audite, et narrabo, omnes qui timetis Deum, quanta fecit animæ meæ.
אליו פי-קראתי ורומם תחת לשוני | 17 |
Ad ipsum ore meo clamavi, et exaltavi sub lingua mea.
און אם-ראיתי בלבי-- לא ישמע אדני | 18 |
Iniquitatem si aspexi in corde meo, non exaudiet Dominus.
אכן שמע אלהים הקשיב בקול תפלתי | 19 |
Propterea exaudivit Deus, et attendit voci deprecationis meæ.
ברוך אלהים-- אשר לא-הסיר תפלתי וחסדו מאתי | 20 |
Benedictus Deus, qui non amovit orationem meam, et misericordiam suam a me.]