תהילים 66

1 למנצח שיר מזמור הריעו לאלהים כל-הארץ

Dem Musikmeister; ein Lied, ein Psalm. Jauchzet Gott, ihr Lande alle!

2 זמרו כבוד-שמו שימו כבוד תהלתו

Lobsinget der Ehre seines Namens,

3 אמרו לאלהים מה-נורא מעשיך ברב עזך יכחשו לך איביך

Sprechet zu Gott: »Wie wunderbar ist dein Walten! Ob der Fülle deiner Macht huldigen dir sogar deine Feinde.

4 כל-הארץ ישתחוו לך--ויזמרו-לך יזמרו שמך סלה

Alle Lande müssen vor dir sich niederwerfen und dir lobsingen, lobsingen deinem Namen!« (SELA)

5 לכו וראו מפעלות אלהים נורא עלילה על-בני אדם

Kommt und schauet die Großtaten Gottes, der wunderbar ist im Walten über den Menschenkindern!

6 הפך ים ליבשה--בנהר יעברו ברגל שם נשמחה-בו

Er wandelte das Meer in trocknes Land, so daß man den Strom zu Fuß durchzog; drum wollen wir uns freun!

7 משל בגבורתו עולם-- עיניו בגוים תצפינה הסוררים אל-ירימו (ירומו) למו סלה

Ewig herrscht er in seiner Macht; seine Augen haben acht auf die Völker: die Widerspenstigen dürfen sich nicht stolz erheben. (SELA)

8 ברכו עמים אלהינו והשמיעו קול תהלתו

Preiset, ihr Völker, unsern Gott, laßt laut seinen Ruhm erschallen,

9 השם נפשנו בחיים ולא-נתן למוט רגלנו

ihn, der unsre Seele am Leben erhalten und unsern Fuß nicht hat wanken lassen.

10 כי-בחנתנו אלהים צרפתנו כצרף-כסף

Wohl hast du uns geprüft, o Gott, uns geläutert, wie man Silber läutert;

11 הבאתנו במצודה שמת מועקה במתנינו

du hast uns ins Netz geraten lassen, hast drückende Last auf unsern Rücken gelegt;

12 הרכבת אנוש לראשנו באנו-באש ובמים ותוציאנו לרויה

Menschen hast du hinfahren lassen über unser Haupt, durch Feuer und Wasser haben wir ziehen müssen: doch endlich hast du uns ins Freie hinausgeführt.

13 אבוא ביתך בעולות אשלם לך נדרי

Ich komme mit Brandopfern in dein Haus, entrichte dir meine Gelübde,

14 אשר-פצו שפתי ודבר-פי בצר-לי

zu denen meine Lippen sich verpflichtet haben, und die mein Mund verheißen in meiner Not.

15 עלות מיחים אעלה-לך עם-קטרת אילים אעשה בקר עם-עתודים סלה

Brandopfer von Mastvieh will ich dir bringen samt dem Opferduft von Widdern; Rinder samt Böcken will ich zubereiten. (SELA)

16 לכו-שמעו ואספרה כל-יראי אלהים אשר עשה לנפשי

Kommt her und höret, ihr Gottesfürchtigen alle: ich will erzählen, was er an meiner Seele getan!

17 אליו פי-קראתי ורומם תחת לשוני

Zu ihm hab’ ich laut mit meinem Munde gerufen, während Lobpreis schon auf meiner Zunge lag.

18 און אם-ראיתי בלבי-- לא ישמע אדני

Wäre mein Sinn auf Böses gerichtet gewesen, so hätte der Allherr mich nicht erhört.

19 אכן שמע אלהים הקשיב בקול תפלתי

Aber Gott hat mich erhört, hat geachtet auf mein lautes Flehen.

20 ברוך אלהים-- אשר לא-הסיר תפלתי וחסדו מאתי

Gepriesen sei Gott, der mein Flehen nicht verworfen und seine Gnade mir nicht versagt hat!