< תהילים 66 >
למנצח שיר מזמור הריעו לאלהים כל-הארץ | 1 |
Ein Psalmlied, vorzusingen. Jauchzet Gott, alle Lande!
זמרו כבוד-שמו שימו כבוד תהלתו | 2 |
Lobsinget zu Ehren seinem Namen; rühmet ihn herrlich!
אמרו לאלהים מה-נורא מעשיך ברב עזך יכחשו לך איביך | 3 |
Sprechet zu Gott: Wie wunderlich sind deine Werke! Es wird deinen Feinden fehlen vor deiner großen Macht.
כל-הארץ ישתחוו לך--ויזמרו-לך יזמרו שמך סלה | 4 |
Alles Land bete dich an und lobsinge dir, lobsinge deinem Namen. (Sela)
לכו וראו מפעלות אלהים נורא עלילה על-בני אדם | 5 |
Kommt her und sehet an die Werke Gottes, der so wunderlich ist mit seinem Tun unter den Menschenkindern.
הפך ים ליבשה--בנהר יעברו ברגל שם נשמחה-בו | 6 |
Er verwandelt das Meer ins Trockne, daß man zu Fuß über das Wasser gehet; des freuen wir uns in ihm.
משל בגבורתו עולם-- עיניו בגוים תצפינה הסוררים אל-ירימו (ירומו) למו סלה | 7 |
Er herrschet mit seiner Gewalt ewiglich; seine Augen schauen auf die Völker. Die Abtrünnigen werden sich nicht erhöhen können. (Sela)
ברכו עמים אלהינו והשמיעו קול תהלתו | 8 |
Lobet, ihr Völker, unsern Gott; lasset seinen Ruhm weit erschallen,
השם נפשנו בחיים ולא-נתן למוט רגלנו | 9 |
der unsere Seelen im Leben behält und läßt unsere Füße nicht gleiten.
כי-בחנתנו אלהים צרפתנו כצרף-כסף | 10 |
Denn, Gott, du hast uns versucht und geläutert, wie das Silber geläutert wird.
הבאתנו במצודה שמת מועקה במתנינו | 11 |
Du hast uns lassen in den Turm werfen; du hast auf unsere Lenden eine Last gelegt;
הרכבת אנוש לראשנו באנו-באש ובמים ותוציאנו לרויה | 12 |
du hast Menschen lassen über unser Haupt fahren; wir sind in Feuer und Wasser kommen; aber du hast uns ausgeführt und erquicket.
אבוא ביתך בעולות אשלם לך נדרי | 13 |
Darum will ich mit Brandopfern gehen in dein Haus und dir meine Gelübde bezahlen,
אשר-פצו שפתי ודבר-פי בצר-לי | 14 |
wie ich meine Lippen habe aufgetan und mein Mund geredet hat in meiner Not.
עלות מיחים אעלה-לך עם-קטרת אילים אעשה בקר עם-עתודים סלה | 15 |
Ich will dir feiste Brandopfer tun von gebrannten Widdern; ich will opfern Rinder mit Böcken. (Sela)
לכו-שמעו ואספרה כל-יראי אלהים אשר עשה לנפשי | 16 |
Kommt her, höret zu, alle, die ihr Gott fürchtet; ich will erzählen, was er an meiner Seele getan hat.
אליו פי-קראתי ורומם תחת לשוני | 17 |
Zu ihm rief ich mit meinem Munde und preisete ihn mit meiner Zunge.
און אם-ראיתי בלבי-- לא ישמע אדני | 18 |
Wo ich Unrechts vorhätte in meinem Herzen, so würde der HERR nicht hören.
אכן שמע אלהים הקשיב בקול תפלתי | 19 |
Darum erhöret mich Gott und merket auf mein Flehen.
ברוך אלהים-- אשר לא-הסיר תפלתי וחסדו מאתי | 20 |
Gelobt sei Gott, der mein Gebet nicht verwirft noch seine Güte von mir wendet.