תהילים 66

1 למנצח שיר מזמור הריעו לאלהים כל-הארץ

Au maître-chantre. — Cantique. — Psaume. Poussez vers Dieu des cris de joie. Vous tous, habitants de la terre!

2 זמרו כבוד-שמו שימו כבוד תהלתו

Chantez la gloire de son nom; Louez-le et rendez-lui gloire!

3 אמרו לאלהים מה-נורא מעשיך ברב עזך יכחשו לך איביך

Dites à Dieu: «Que tes oeuvres sont redoutables! A cause de la grandeur de ta force. Tes ennemis viendront te flatter.

4 כל-הארץ ישתחוו לך--ויזמרו-לך יזמרו שמך סלה

Toute la terre se prosternera devant toi. Elle entonnera tes louanges; Elle célébrera ton nom.» (Pause)

5 לכו וראו מפעלות אלהים נורא עלילה על-בני אדם

Venez et voyez les grandes oeuvres de Dieu: Il accomplit les prodiges les plus redoutables Parmi les fils des hommes.

6 הפך ים ליבשה--בנהר יעברו ברגל שם נשמחה-בו

Il a changé la mer en terre ferme: Dans le fleuve on passait à pied sec; C'est là que nous nous sommes réjouis en lui.

7 משל בגבורתו עולם-- עיניו בגוים תצפינה הסוררים אל-ירימו (ירומו) למו סלה

Il domine éternellement par sa puissance; Ses yeux observent les nations: Que les rebelles ne relèvent pas la tête! (Pause)

8 ברכו עמים אלהינו והשמיעו קול תהלתו

Peuples, bénissez notre Dieu, Et faites entendre le chant de ses louanges;

9 השם נפשנו בחיים ולא-נתן למוט רגלנו

C'est lui qui nous a conservé la vie, Et il n'a pas permis que notre pied vînt à chanceler.

10 כי-בחנתנו אלהים צרפתנו כצרף-כסף

Car tu nous as éprouvés, ô Dieu; Tu nous as fait passer au creuset comme l'argent.

11 הבאתנו במצודה שמת מועקה במתנינו

Tu nous avais amenés dans le filet; Tu avais mis un lourd fardeau sur nos reins.

12 הרכבת אנוש לראשנו באנו-באש ובמים ותוציאנו לרויה

Tu avais permis à nos ennemis De passer à cheval sur nos têtes. Nous étions entrés dans le feu et dans l'eau; Mais tu nous en as retirés pour nous combler de biens.

13 אבוא ביתך בעולות אשלם לך נדרי

J'entrerai dans ton temple avec des holocaustes. Et je m'acquitterai envers toi de mes voeux,

14 אשר-פצו שפתי ודבר-פי בצר-לי

Des voeux que mes lèvres ont exprimés. Et que ma bouche a prononcés dans ma détresse.

15 עלות מיחים אעלה-לך עם-קטרת אילים אעשה בקר עם-עתודים סלה

Je t'offrirai des bêtes grasses en holocauste, Avec la fumée des béliers; J'immolerai des taureaux et des boucs. (Pause)

16 לכו-שמעו ואספרה כל-יראי אלהים אשר עשה לנפשי

Venez, écoutez, vous tous qui craignez Dieu, Et je raconterai ce qu'il a fait à mon âme.

17 אליו פי-קראתי ורומם תחת לשוני

Mes lèvres l'ont invoqué. Et ma langue a chanté sa louange.

18 און אם-ראיתי בלבי-- לא ישמע אדני

Si j'avais eu dans le coeur quelque intention coupable, Le Seigneur ne m'aurait point exaucé.

19 אכן שמע אלהים הקשיב בקול תפלתי

Mais Dieu m'a écouté; Il a prêté l'oreille à ma voix suppliante.

20 ברוך אלהים-- אשר לא-הסיר תפלתי וחסדו מאתי

Béni soit Dieu, Qui n'a point rejeté ma prière, Et qui ne m'a pas retiré sa miséricorde!