< תהילים 66 >

למנצח שיר מזמור הריעו לאלהים כל-הארץ 1
Au maître de chant. Cantique. Psaume. Pousse vers Dieu des cris de joie, terre entière!
זמרו כבוד-שמו שימו כבוד תהלתו 2
Chantez la gloire de son nom, célébrez magnifiquement ses louanges!
אמרו לאלהים מה-נורא מעשיך ברב עזך יכחשו לך איביך 3
Dites à Dieu: « Que tes œuvres sont redoutables! A cause de ta toute-puissance, tes ennemis te flattent.
כל-הארץ ישתחוו לך--ויזמרו-לך יזמרו שמך סלה 4
Que toute la terre se prosterne devant toi, qu’elle chante en ton honneur, qu’elle chante ton nom! » — Séla.
לכו וראו מפעלות אלהים נורא עלילה על-בני אדם 5
Venez et contemplez les œuvres de Dieu! Il est redoutable dans ses desseins sur les fils de l’homme.
הפך ים ליבשה--בנהר יעברו ברגל שם נשמחה-בו 6
Il a changé la mer en une terre sèche, on a passé le fleuve à pied; alors nous nous réjouîmes en lui.
משל בגבורתו עולם-- עיניו בגוים תצפינה הסוררים אל-ירימו (ירומו) למו סלה 7
Il règne éternellement par sa puissance; ses yeux observent les nations: que les rebelles ne s’élèvent point! — Séla.
ברכו עמים אלהינו והשמיעו קול תהלתו 8
Peuples, bénissez notre Dieu, faites retentir sa louange!
השם נפשנו בחיים ולא-נתן למוט רגלנו 9
Il a conservé la vie à notre âme, et n’a pas permis que notre pied chancelât.
כי-בחנתנו אלהים צרפתנו כצרף-כסף 10
Car tu nous as éprouvés, ô Dieu, tu nous as fait passer au creuset, comme l’argent.
הבאתנו במצודה שמת מועקה במתנינו 11
Tu nous as conduits dans le filet, tu as mis sur nos reins un fardeau.
הרכבת אנוש לראשנו באנו-באש ובמים ותוציאנו לרויה 12
Tu as fait marcher des hommes sur nos têtes; nous avons passé par le feu et par l’eau; mais tu nous en as tirés pour nous combler de biens.
אבוא ביתך בעולות אשלם לך נדרי 13
Je viens dans ta maison avec des holocaustes, pour m’acquitter envers toi de mes vœux,
אשר-פצו שפתי ודבר-פי בצר-לי 14
que mes lèvres ont proférés, que ma bouche a prononcés au jour de ma détresse.
עלות מיחים אעלה-לך עם-קטרת אילים אעשה בקר עם-עתודים סלה 15
Je t’offre des brebis grasses en holocauste, avec la fumée des béliers; j’immole le taureau avec le jeune bouc. — Séla.
לכו-שמעו ואספרה כל-יראי אלהים אשר עשה לנפשי 16
Venez, écoutez, et je vous raconterai, à vous tous qui craignez Dieu, ce qu’il a fait à mon âme.
אליו פי-קראתי ורומם תחת לשוני 17
J’ai crié vers lui de ma bouche, et sa louange était sur ma langue.
און אם-ראיתי בלבי-- לא ישמע אדני 18
Si j’avais vu l’iniquité dans mon cœur, le Seigneur ne m’exaucerait pas.
אכן שמע אלהים הקשיב בקול תפלתי 19
Mais Dieu m’a exaucé, il a été attentif à la voix de ma prière.
ברוך אלהים-- אשר לא-הסיר תפלתי וחסדו מאתי 20
Béni soit Dieu, qui n’a pas repoussé ma prière, et n’a pas éloigné de moi sa grâce!

< תהילים 66 >