< תהילים 65 >

למנצח מזמור לדוד שיר ב לך דמיה תהלה אלהים בציון ולך ישלם-נדר 1
Au maître de chant. Psaume de David. Cantique. A toi est due la louange, ô Dieu, dans Sion; c’est en ton honneur qu’on accomplit les vœux.
שמע תפלה-- עדיך כל-בשר יבאו 2
O toi, qui écoutes la prière, tous les hommes viennent à toi.
דברי עונת גברו מני פשעינו אתה תכפרם 3
Un amas d’iniquités pesait sur moi: tu pardonnes nos transgressions.
אשרי תבחר ותקרב-- ישכן חצריך נשבעה בטוב ביתך קדש היכלך 4
Heureux celui que tu choisis et que tu rapproches de toi, pour qu’il habite dans tes parvis! Puissions-nous être rassasiés des biens de ta maison, de ton saint temple!
נוראות בצדק תעננו-- אלהי ישענו מבטח כל-קצוי-ארץ וים רחקים 5
Par des prodiges, tu nous exauces dans ta justice, Dieu de notre salut, espoir des extrémités de la terre, et des mers lointaines.
מכין הרים בכחו נאזר בגבורה 6
— Il affermit les montagnes par sa force, il est ceint de sa puissance;
משביח שאון ימים--שאון גליהם והמון לאמים 7
il apaise la fureur des mers, la fureur de leurs flots, et le tumulte des peuples. —
וייראו ישבי קצות--מאותתיך מוצאי בקר וערב תרנין 8
Les habitants des pays lointains craignent devant tes prodiges, tu réjouis les extrémités, l’Orient et l’Occident.
פקדת הארץ ותשקקה רבת תעשרנה-- פלג אלהים מלא מים תכין דגנם כי-כן תכינה 9
Tu as visité la terre pour lui donner l’abondance, tu la combles de richesses; la source divine est remplie d’eau: tu prépares le blé, quand tu la fertilises ainsi.
תלמיה רוה נחת גדודה ברביבים תמגגנה צמחה תברך 10
Arrosant ses sillons, aplanissant ses mottes, tu l’amollis par des ondées, tu bénis ses germes.
עטרת שנת טובתך ומעגליך ירעפון דשן 11
Tu couronnes l’année de tes bienfaits, sur tes pas ruisselle la graisse.
ירעפו נאות מדבר וגיל גבעות תחגרנה 12
Les pâturages du désert sont abreuvés, et les collines se revêtent d’allégresse.
לבשו כרים הצאן-- ועמקים יעטפו-בר יתרועעו אף-ישירו 13
Les prairies se couvrent de troupeaux, et les vallées se parent d’épis; tout se réjouit et chante.

< תהילים 65 >