< תהילים 65 >
למנצח מזמור לדוד שיר ב לך דמיה תהלה אלהים בציון ולך ישלם-נדר | 1 |
Au maître de chant. Psaume de David. Cantique. A toi est due la louange, ô Dieu, dans Sion; c’est en ton honneur qu’on accomplit les vœux.
שמע תפלה-- עדיך כל-בשר יבאו | 2 |
O toi, qui écoutes la prière, tous les hommes viennent à toi.
דברי עונת גברו מני פשעינו אתה תכפרם | 3 |
Un amas d’iniquités pesait sur moi: tu pardonnes nos transgressions.
אשרי תבחר ותקרב-- ישכן חצריך נשבעה בטוב ביתך קדש היכלך | 4 |
Heureux celui que tu choisis et que tu rapproches de toi, pour qu’il habite dans tes parvis! Puissions-nous être rassasiés des biens de ta maison, de ton saint temple!
נוראות בצדק תעננו-- אלהי ישענו מבטח כל-קצוי-ארץ וים רחקים | 5 |
Par des prodiges, tu nous exauces dans ta justice, Dieu de notre salut, espoir des extrémités de la terre, et des mers lointaines.
מכין הרים בכחו נאזר בגבורה | 6 |
— Il affermit les montagnes par sa force, il est ceint de sa puissance;
משביח שאון ימים--שאון גליהם והמון לאמים | 7 |
il apaise la fureur des mers, la fureur de leurs flots, et le tumulte des peuples. —
וייראו ישבי קצות--מאותתיך מוצאי בקר וערב תרנין | 8 |
Les habitants des pays lointains craignent devant tes prodiges, tu réjouis les extrémités, l’Orient et l’Occident.
פקדת הארץ ותשקקה רבת תעשרנה-- פלג אלהים מלא מים תכין דגנם כי-כן תכינה | 9 |
Tu as visité la terre pour lui donner l’abondance, tu la combles de richesses; la source divine est remplie d’eau: tu prépares le blé, quand tu la fertilises ainsi.
תלמיה רוה נחת גדודה ברביבים תמגגנה צמחה תברך | 10 |
Arrosant ses sillons, aplanissant ses mottes, tu l’amollis par des ondées, tu bénis ses germes.
עטרת שנת טובתך ומעגליך ירעפון דשן | 11 |
Tu couronnes l’année de tes bienfaits, sur tes pas ruisselle la graisse.
ירעפו נאות מדבר וגיל גבעות תחגרנה | 12 |
Les pâturages du désert sont abreuvés, et les collines se revêtent d’allégresse.
לבשו כרים הצאן-- ועמקים יעטפו-בר יתרועעו אף-ישירו | 13 |
Les prairies se couvrent de troupeaux, et les vallées se parent d’épis; tout se réjouit et chante.