תהילים 65
| למנצח מזמור לדוד שיר ב לך דמיה תהלה אלהים בציון ולך ישלם-נדר | 1 |
“To the chief musician, a psalm [and] song of David.” For thee praise is waiting, O God, in Zion: and unto thee shall vows be paid.
| שמע תפלה-- עדיך כל-בשר יבאו | 2 |
O thou that hearest prayer, unto thee all flesh shall come.
| דברי עונת גברו מני פשעינו אתה תכפרם | 3 |
The iniquitous things have become too mighty for me: our transgressions—these wilt thou wipe away.
| אשרי תבחר ותקרב-- ישכן חצריך נשבעה בטוב ביתך קדש היכלך | 4 |
Happy is he whom thou choosest, and causest to approach, that he may dwell in thy courts: let us be satisfied with the happiness of thy house, the holiness of thy temple.
| נוראות בצדק תעננו-- אלהי ישענו מבטח כל-קצוי-ארץ וים רחקים | 5 |
With terrific deeds in righteousness wilt thou answer us, O God of our salvation, who art the confidence of all the ends of the earth, and of the sea, that are far away;
| מכין הרים בכחו נאזר בגבורה | 6 |
Who setteth firmly the mountains by his power, who is girded with might;
| משביח שאון ימים--שאון גליהם והמון לאמים | 7 |
Who assuageth the roaring of the seas, the roaring of their waves, and the tumult of nations.
| וייראו ישבי קצות--מאותתיך מוצאי בקר וערב תרנין | 8 |
And they that dwell in the uttermost parts are afraid of thy wondrous signs: the outgoings of the morning and evening thou causest to rejoice.
| פקדת הארץ ותשקקה רבת תעשרנה-- פלג אלהים מלא מים תכין דגנם כי-כן תכינה | 9 |
Thou hast thought of the earth, and waterest her abundantly; thou greatly enrichest her; the brook of God is full of water: thou preparest their corn, when thou hast thus prepared her.
| תלמיה רוה נחת גדודה ברביבים תמגגנה צמחה תברך | 10 |
Watering her furrows abundantly, smoothing down her ridges, thou softenest her with showers; thou blessest her growth.
| עטרת שנת טובתך ומעגליך ירעפון דשן | 11 |
Thou hast crowned the year of thy goodness; and thy tracks drop fatness:
| ירעפו נאות מדבר וגיל גבעות תחגרנה | 12 |
The pastures of the wilderness are dropping [with plenty]: and the hills are girt with gladness.
| לבשו כרים הצאן-- ועמקים יעטפו-בר יתרועעו אף-ישירו | 13 |
The meadows are clothed with flocks, and the valleys are enveloped with corn: men shout for joy, [yea, ] they also sing.
