< תהילים 64 >
למנצח מזמור לדוד ב שמע-אלהים קולי בשיחי מפחד אויב תצר חיי | 1 |
Dem Sangmeister. Ein Psalm Davids.
תסתירני מסוד מרעים מרגשת פעלי און | 2 |
Hör, Elohim, mein klagendes Rufen, / Vor dem schrecklichen Feinde bewahre mein Leben!
אשר שננו כחרב לשונם דרכו חצם דבר מר | 3 |
Schütze mich vor der Frevler Rotte, / Vor dem lärmenden Haufen der Übeltäter!
לירת במסתרים תם פתאם ירהו ולא ייראו | 4 |
Sie schärfen ihre Zunge wie Schwerter, / Spannen als Pfeile verwundende Reden.
יחזקו-למו דבר רע-- יספרו לטמון מוקשים אמרו מי יראה-למו | 5 |
Sie schießen heimlich den Frommen, / Treffen ihn plötzlich ohne Scheu.
יחפשו עולת-- תמנו חפש מחפש וקרב איש ולב עמק | 6 |
Sie nehmen sich fest das Böse vor; / Sie beschließen, Schlingen zu legen, / Und fragen: "Wer wird sie sehn?"
וירם אלהים חץ פתאום--היו מכותם | 7 |
Sie erdenken Frevel: "Wir haben's vollendet, der Plan ist ersonnen!" / Eines jeden Herz ist ein Abgrund.
ויכשילוהו עלימו לשונם יתנדדו כל-ראה בם | 8 |
Aber da trifft sie Gott mit dem Pfeil: / Plötzlich sind ihre Wunden da!
וייראו כל-אדם ויגידו פעל אלהים ומעשהו השכילו | 9 |
Ihre eigne Zunge bringt sie zu Fall. / Die auf sie sehen, schütteln den Kopf.
ישמח צדיק ביהוה וחסה בו ויתהללו כל-ישרי-לב | 10 |
Da fürchten sich alle, / Verkünden das Tun Elohims / Und betrachten sein Werk. Der Gerechte freut sich in Jahwe und fliehet zu ihm. / Sein rühmen sich alle redlichen Herzen.