< תהילים 63 >
מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה ב אלהים אלי אתה-- אשחרך צמאה לך נפשי-- כמה לך בשרי בארץ-ציה ועיף בלי-מים | 1 |
Psalmus David, Cum esset in deserto Idumaeae. Deus Deus meus ad te de luce vigilo. Sitivit in te anima mea, quam multipliciter tibi caro mea.
כן בקדש חזיתך-- לראות עזך וכבודך | 2 |
In terra deserta, et invia, et inaquosa: sic in sancto apparui tibi, ut viderem virtutem tuam, et gloriam tuam.
כי-טוב חסדך מחיים שפתי ישבחונך | 3 |
Quoniam melior est misericordia tua super vitas: labia mea laudabunt te.
כן אברכך בחיי בשמך אשא כפי | 4 |
Sic benedicam te in vita mea: et in nomine tuo levabo manus meas.
כמו חלב ודשן תשבע נפשי ושפתי רננות יהלל-פי | 5 |
Sicut adipe et pinguedine repleatur anima mea: et labiis exultationis laudabit os meum.
אם-זכרתיך על-יצועי-- באשמרות אהגה-בך | 6 |
Sic memor fui tui super stratum meum, in matutinis meditabor in te:
כי-היית עזרתה לי ובצל כנפיך ארנן | 7 |
quia fuisti adiutor meus. Et in velamento alarum tuarum exultabo,
דבקה נפשי אחריך בי תמכה ימינך | 8 |
adhaesit anima mea post te: me suscepit dextera tua.
והמה--לשואה יבקשו נפשי יבאו בתחתיות הארץ | 9 |
Ipsi vero in vanum quaesierunt animam meam, introibunt in inferiora terrae:
יגירהו על-ידי-חרב מנת שעלים יהיו | 10 |
tradentur in manus gladii, partes vulpium erunt.
והמלך ישמח באלהים יתהלל כל-הנשבע בו כי יסכר פי דוברי-שקר | 11 |
Rex vero laetabitur in Deo, laudabuntur omnes qui iurant in eo: quia obstructum est os loquentium iniqua.