< תהילים 63 >

מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה ב אלהים אלי אתה-- אשחרך צמאה לך נפשי-- כמה לך בשרי בארץ-ציה ועיף בלי-מים 1
Psalmus David, cum esset in deserto Idumææ. [Deus, Deus meus, ad te de luce vigilo. Sitivit in te anima mea; quam multipliciter tibi caro mea!
כן בקדש חזיתך-- לראות עזך וכבודך 2
In terra deserta, et invia, et inaquosa, sic in sancto apparui tibi, ut viderem virtutem tuam et gloriam tuam.
כי-טוב חסדך מחיים שפתי ישבחונך 3
Quoniam melior est misericordia tua super vitas, labia mea laudabunt te.
כן אברכך בחיי בשמך אשא כפי 4
Sic benedicam te in vita mea, et in nomine tuo levabo manus meas.
כמו חלב ודשן תשבע נפשי ושפתי רננות יהלל-פי 5
Sicut adipe et pinguedine repleatur anima mea, et labiis exsultationis laudabit os meum.
אם-זכרתיך על-יצועי-- באשמרות אהגה-בך 6
Si memor fui tui super stratum meum, in matutinis meditabor in te.
כי-היית עזרתה לי ובצל כנפיך ארנן 7
Quia fuisti adjutor meus, et in velamento alarum tuarum exsultabo.
דבקה נפשי אחריך בי תמכה ימינך 8
Adhæsit anima mea post te; me suscepit dextera tua.
והמה--לשואה יבקשו נפשי יבאו בתחתיות הארץ 9
Ipsi vero in vanum quæsierunt animam meam: introibunt in inferiora terræ;
יגירהו על-ידי-חרב מנת שעלים יהיו 10
tradentur in manus gladii: partes vulpium erunt.
והמלך ישמח באלהים יתהלל כל-הנשבע בו כי יסכר פי דוברי-שקר 11
Rex vero lætabitur in Deo; laudabuntur omnes qui jurant in eo: quia obstructum est os loquentium iniqua.]

< תהילים 63 >