< תהילים 63 >

מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה ב אלהים אלי אתה-- אשחרך צמאה לך נפשי-- כמה לך בשרי בארץ-ציה ועיף בלי-מים 1
A Psalm of David, when he was in the wilderness of Judah. O God, thou [art] my God; early will I seek thee: my soul thirsteth for thee, my flesh longeth for thee in a dry and thirsty land, where no water is;
כן בקדש חזיתך-- לראות עזך וכבודך 2
To see thy power and thy glory, so [as] I have seen thee in the sanctuary.
כי-טוב חסדך מחיים שפתי ישבחונך 3
Because thy loving-kindness [is] better than life, my lips shall praise thee.
כן אברכך בחיי בשמך אשא כפי 4
Thus will I bless thee while I live: I will lift up my hands in thy name.
כמו חלב ודשן תשבע נפשי ושפתי רננות יהלל-פי 5
My soul shall be satisfied as [with] marrow and fatness; and my mouth shall praise [thee] with joyful lips:
אם-זכרתיך על-יצועי-- באשמרות אהגה-בך 6
When I remember thee upon my bed, [and] meditate on thee in the [night] watches.
כי-היית עזרתה לי ובצל כנפיך ארנן 7
Because thou hast been my help, therefore in the shadow of thy wings will I rejoice.
דבקה נפשי אחריך בי תמכה ימינך 8
My soul followeth hard after thee: thy right hand upholdeth me.
והמה--לשואה יבקשו נפשי יבאו בתחתיות הארץ 9
But those [that] seek my soul to destroy [it], shall go into the lower parts of the earth.
יגירהו על-ידי-חרב מנת שעלים יהיו 10
They shall fall by the sword: they shall be a portion for foxes.
והמלך ישמח באלהים יתהלל כל-הנשבע בו כי יסכר פי דוברי-שקר 11
But the king shall rejoice in God; every one that sweareth by him shall glory: but the mouth of them that speak lies shall be stopped.

< תהילים 63 >