< תהילים 63 >

מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה ב אלהים אלי אתה-- אשחרך צמאה לך נפשי-- כמה לך בשרי בארץ-ציה ועיף בלי-מים 1
A psalm of David, when he was in the wilderness of Judah. O God, my God, you, you do I seek: my heart thirsts for you, my body faints for you in a parched and waterless land.
כן בקדש חזיתך-- לראות עזך וכבודך 2
As I in the temple have seen you, beholding your power and your glory,
כי-טוב חסדך מחיים שפתי ישבחונך 3
for better than life is your kindness: my lips shall utter your praise.
כן אברכך בחיי בשמך אשא כפי 4
So, while I live, I will bless you, and lift up my hands in your name.
כמו חלב ודשן תשבע נפשי ושפתי רננות יהלל-פי 5
As with marrow and fat am I feasted; with joyful lips I will praise you.
אם-זכרתיך על-יצועי-- באשמרות אהגה-בך 6
I call you to mind on my bed, and muse on you in the night watches;
כי-היית עזרתה לי ובצל כנפיך ארנן 7
for you have been my help, I joyfully sing in the shadow of your wings.
דבקה נפשי אחריך בי תמכה ימינך 8
I cling close after you, your right hand holds me up.
והמה--לשואה יבקשו נפשי יבאו בתחתיות הארץ 9
But those who seek after my life shall go down to the depths of the earth,
יגירהו על-ידי-חרב מנת שעלים יהיו 10
given o’er to the power of the sword, or as prey for jackals to devour.
והמלך ישמח באלהים יתהלל כל-הנשבע בו כי יסכר פי דוברי-שקר 11
But the king shall rejoice in God: all who own his allegiance will glory. For the mouth of the false shall be stopped.

< תהילים 63 >