< תהילים 63 >

מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה ב אלהים אלי אתה-- אשחרך צמאה לך נפשי-- כמה לך בשרי בארץ-ציה ועיף בלי-מים 1
A Psalm. Of David. When he was in the waste land of Judah. O God, you are my God; early will I make my search for you: my soul is dry for need of you, my flesh is wasted with desire for you, as a dry and burning land where no water is;
כן בקדש חזיתך-- לראות עזך וכבודך 2
To see your power and your glory, as I have seen you in the holy place.
כי-טוב חסדך מחיים שפתי ישבחונך 3
Because your mercy is better than life, my lips will give you praise.
כן אברכך בחיי בשמך אשא כפי 4
So will I go on blessing you all my life, lifting up my hands in your name.
כמו חלב ודשן תשבע נפשי ושפתי רננות יהלל-פי 5
My soul will be comforted, as with good food; and my mouth will give you praise with songs of joy;
אם-זכרתיך על-יצועי-- באשמרות אהגה-בך 6
When the memory of you comes to me on my bed, and when I give thought to you in the night-time.
כי-היית עזרתה לי ובצל כנפיך ארנן 7
Because you have been my help, I will have joy in the shade of your wings.
דבקה נפשי אחריך בי תמכה ימינך 8
My soul keeps ever near you: your right hand is my support.
והמה--לשואה יבקשו נפשי יבאו בתחתיות הארץ 9
But those whose desire is my soul's destruction will go down to the lower parts of the earth.
יגירהו על-ידי-חרב מנת שעלים יהיו 10
They will be cut off by the sword; they will be food for foxes.
והמלך ישמח באלהים יתהלל כל-הנשבע בו כי יסכר פי דוברי-שקר 11
But the king will have joy in God; everyone who takes an oath by him will have cause for pride; but the false mouth will be stopped.

< תהילים 63 >