< תהילים 63 >

מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה ב אלהים אלי אתה-- אשחרך צמאה לך נפשי-- כמה לך בשרי בארץ-ציה ועיף בלי-מים 1
(En salme af David, da han var i Judas ørken.) Gud, du er min Gud, dig søger jeg, efter dig tørster min Sjæl, efter dig længes mit Kød i et tørt, vansmægtende, vandløst Land
כן בקדש חזיתך-- לראות עזך וכבודך 2
(således var det, jeg så dig i Helligdommen) for at skue din Vælde og Ære;
כי-טוב חסדך מחיים שפתי ישבחונך 3
thi din Nåde er bedre end Liv, mine Læber skal synge din Pris.
כן אברכך בחיי בשמך אשא כפי 4
Da vil jeg love dig hele mit Liv, opløfte Hænderne i dit Navn,
כמו חלב ודשן תשבע נפשי ושפתי רננות יהלל-פי 5
Som med fede Retter mættes min Sjæl, med jublende Læber priser min Mund dig,
אם-זכרתיך על-יצועי-- באשמרות אהגה-בך 6
når jeg kommer dig i Hu på mit Leje, i Nattevagterne tænker på dig;
כי-היית עזרתה לי ובצל כנפיך ארנן 7
thi du er blevet min Hjælp, og jeg jubler i dine Vingers Skygge.
דבקה נפשי אחריך בי תמכה ימינך 8
Dig klynger min Sjæl sig til, din højre holder mig fast.
והמה--לשואה יבקשו נפשי יבאו בתחתיות הארץ 9
Forgæves står de mig efter livet, i Jordens Dyb skal de synke,
יגירהו על-ידי-חרב מנת שעלים יהיו 10
gives i Sværdets Vold og vorde Sjakalers Bytte.
והמלך ישמח באלהים יתהלל כל-הנשבע בו כי יסכר פי דוברי-שקר 11
Men Kongen glædes i Gud; enhver, der sværger ved ham, skal juble, thi Løgnernes Mund skal lukkes.

< תהילים 63 >