< תהילים 62 >
למנצח על-ידותון-- מזמור לדוד ב אך אל-אלהים דומיה נפשי ממנו ישועתי | 1 |
Til sangmesteren, for Jedutun; en salme av David. Bare i håp til Gud er min sjel stille; fra ham kommer min frelse.
אך-הוא צורי וישועתי משגבי לא-אמוט רבה | 2 |
Han alene er min klippe og min frelse, min borg, jeg skal ikke rokkes meget.
עד-אנה תהותתו על-איש-- תרצחו כלכם כקיר נטוי גדר הדחויה | 3 |
Hvor lenge vil I alle storme løs på en mann, bryte ham ned som en mur som heller, et gjerde som støtes om?
אך משאתו יעצו להדיח-- ירצו כזב בפיו יברכו ובקרבם יקללו-סלה | 4 |
De rådslår bare om å styrte ham ned fra hans høihet, de har sin lyst i løgn; med sin munn velsigner de, men i sitt hjerte forbanner de. (Sela)
אך לאלהים דומי נפשי כי-ממנו תקותי | 5 |
Bare i håp til Gud vær stille, min sjel! for fra ham kommer mitt håp.
אך-הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט | 6 |
Han alene er min klippe og min frelse, min borg, jeg skal ikke rokkes.
על-אלהים ישעי וכבודי צור-עזי מחסי באלהים | 7 |
Hos Gud er min frelse og min ære; min sterke klippe, min tilflukt er i Gud.
בטחו בו בכל-עת עם-- שפכו-לפניו לבבכם אלהים מחסה-לנו סלה | 8 |
Sett eders lit til ham til enhver tid, I folk! Utøs eders hjerte for hans åsyn! Gud er vår tilflukt. (Sela)
אך הבל בני-אדם-- כזב בני-איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד | 9 |
Bare tomhet er menneskenes barn, bare løgn er mannens sønner; i vektskålen stiger de til værs, de er tomhet alle sammen.
אל-תבטחו בעשק ובגזל אל-תהבלו חיל כי-ינוב-- אל-תשיתו לב | 10 |
Stol ikke på vold, og sett ikke fåfengt håp til røvet gods! Når rikdommen vokser, så akt ikke på det!
אחת דבר אלהים--שתים-זו שמעתי כי עז לאלהים | 11 |
En gang har Gud talt, ja to ganger har jeg hørt det, at styrke hører Gud til.
ולך-אדני חסד כי-אתה תשלם לאיש כמעשהו | 12 |
Og dig, Herre, hører miskunnhet til; for du betaler enhver efter hans gjerning.