תהילים 62

1 למנצח על-ידותון-- מזמור לדוד ב אך אל-אלהים דומיה נפשי ממנו ישועתי

Psalmus David, in finem, pro Idithum. Nonne Deo subiecta erit anima mea? ab ipso enim salutare meum.

2 אך-הוא צורי וישועתי משגבי לא-אמוט רבה

Nam et ipse Deus meus, et salutaris meus: susceptor meus, non movebor amplius.

3 עד-אנה תהותתו על-איש-- תרצחו כלכם כקיר נטוי גדר הדחויה

Quousque irruitis in hominem? interficitis universi vos: tamquam parieti inclinato et maceriae depulsae.

4 אך משאתו יעצו להדיח-- ירצו כזב בפיו יברכו ובקרבם יקללו-סלה

Verumtamen pretium meum cogitaverunt repellere, cucurri in siti: ore suo benedicebant, et corde suo maledicebant.

5 אך לאלהים דומי נפשי כי-ממנו תקותי

Verumtamen Deo subiecta esto anima mea: quoniam ab ipso patientia mea.

6 אך-הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט

Quia ipse Deus meus, et salvator meus: adiutor meus, non emigrabo.

7 על-אלהים ישעי וכבודי צור-עזי מחסי באלהים

In Deo salutare meum, et gloria mea: Deus auxilii mei, et spes mea in Deo est.

8 בטחו בו בכל-עת עם-- שפכו-לפניו לבבכם אלהים מחסה-לנו סלה

Sperate in eo omnis congregatio populi, effundite coram illo corda vestra: Deus adiutor noster in aeternum.

9 אך הבל בני-אדם-- כזב בני-איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד

Verumtamen vani filii hominum, mendaces filii hominum in stateris: ut decipiant ipsi de vanitate in idipsum.

10 אל-תבטחו בעשק ובגזל אל-תהבלו חיל כי-ינוב-- אל-תשיתו לב

Nolite sperare in iniquitate, et rapinas nolite concupiscere: divitiae si affluant, nolite cor apponere.

11 אחת דבר אלהים--שתים-זו שמעתי כי עז לאלהים

Semel locutus est Deus, duo haec audivi, quia potestas Dei est,

12 ולך-אדני חסד כי-אתה תשלם לאיש כמעשהו

et tibi Domine misericordia: quia tu reddes unicuique iuxta opera sua.