תהילים 62

1 למנצח על-ידותון-- מזמור לדוד ב אך אל-אלהים דומיה נפשי ממנו ישועתי

In finem, pro Idithun. Psalmus David. [Nonne Deo subjecta erit anima mea? ab ipso enim salutare meum.

2 אך-הוא צורי וישועתי משגבי לא-אמוט רבה

Nam et ipse Deus meus et salutaris meus; susceptor meus, non movebor amplius.

3 עד-אנה תהותתו על-איש-- תרצחו כלכם כקיר נטוי גדר הדחויה

Quousque irruitis in hominem? interficitis universi vos, tamquam parieti inclinato et maceriæ depulsæ.

4 אך משאתו יעצו להדיח-- ירצו כזב בפיו יברכו ובקרבם יקללו-סלה

Verumtamen pretium meum cogitaverunt repellere; cucurri in siti: ore suo benedicebant, et corde suo maledicebant.

5 אך לאלהים דומי נפשי כי-ממנו תקותי

Verumtamen Deo subjecta esto, anima mea, quoniam ab ipso patientia mea:

6 אך-הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט

quia ipse Deus meus et salvator meus, adjutor meus, non emigrabo.

7 על-אלהים ישעי וכבודי צור-עזי מחסי באלהים

In Deo salutare meum et gloria mea; Deus auxilii mei, et spes mea in Deo est.

8 בטחו בו בכל-עת עם-- שפכו-לפניו לבבכם אלהים מחסה-לנו סלה

Sperate in eo, omnis congregatio populi; effundite coram illo corda vestra: Deus adjutor noster in æternum.

9 אך הבל בני-אדם-- כזב בני-איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד

Verumtamen vani filii hominum, mendaces filii hominum in stateris, ut decipiant ipsi de vanitate in idipsum.

10 אל-תבטחו בעשק ובגזל אל-תהבלו חיל כי-ינוב-- אל-תשיתו לב

Nolite sperare in iniquitate, et rapinas nolite concupiscere; divitiæ si affluant, nolite cor apponere.

11 אחת דבר אלהים--שתים-זו שמעתי כי עז לאלהים

Semel locutus est Deus; duo hæc audivi: quia potestas Dei est,

12 ולך-אדני חסד כי-אתה תשלם לאיש כמעשהו

et tibi, Domine, misericordia: quia tu reddes unicuique juxta opera sua.]