< תהילים 62 >

למנצח על-ידותון-- מזמור לדוד ב אך אל-אלהים דומיה נפשי ממנו ישועתי 1
Til Sangmesteren. Til Jedutun. En Salme af David.
אך-הוא צורי וישועתי משגבי לא-אמוט רבה 2
Min Sjæl er Stille for Gud alene, min Frelse kommer fra ham;
עד-אנה תהותתו על-איש-- תרצחו כלכם כקיר נטוי גדר הדחויה 3
ja, han er min Klippe, min Frelse, mit Værn, jeg skal ikke rokkes meget.
אך משאתו יעצו להדיח-- ירצו כזב בפיו יברכו ובקרבם יקללו-סלה 4
Hvor længe stormer I løs paa en Mand, — alle slaar I ham ned — som paa en hældende Væg, en faldende Mur?
אך לאלהים דומי נפשי כי-ממנו תקותי 5
Ja, de oplægger Raad om at styrte ham fra hans Højhed. De elsker Løgn, velsigner med Munden, men forbander i deres Indre. (Sela)
אך-הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט 6
Vær stille hos Gud alene, min Sjæl, thi fra ham kommer mit Haab;
על-אלהים ישעי וכבודי צור-עזי מחסי באלהים 7
ja, han er min Klippe, min Frelse, mit Værn, jeg skal ikke rokkes.
בטחו בו בכל-עת עם-- שפכו-לפניו לבבכם אלהים מחסה-לנו סלה 8
Hos Gud er min Hjælp og min Ære, min stærke Klippe, min Tilflugt har jeg i Gud;
אך הבל בני-אדם-- כזב בני-איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד 9
stol paa ham, al Folkets Forsamling, udøs for ham eders Hjerte, Gud er vor Tilflugt. (Sela)
אל-תבטחו בעשק ובגזל אל-תהבלו חיל כי-ינוב-- אל-תשיתו לב 10
Kun Tomhed er Mennesker, Mænd en Løgn, paa Vægtskaalen vipper de op, de er Tomhed til Hobe.
אחת דבר אלהים--שתים-זו שמעתי כי עז לאלהים 11
Forlad eder ikke paa Vold, lad jer ikke blænde af Ran; om Rigdommen vokser, agt ikke derpaa!
ולך-אדני חסד כי-אתה תשלם לאיש כמעשהו 12
Een Gang talede Gud, to Gange hørte jeg det: at Magten er Guds, Og Miskundhed er hos dig, o Herre. Thi enhver gengælder du efter hans Gerning.

< תהילים 62 >